יהודה ויינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, פרסם במרץ 2013 הנחיות לגבי דיינים בבתי הדין דתיים אשר מטילים סנקציות כנגד בעלי דין המבקשים להתדיין בפני הערכאות האזרחיות. סנקציות אלה ידועות בתור הנוהג של "כתב סירוב". כתב סירוב הינו למעשה פסק דין אשר ניתן בתגובה לסירובו של בעל דין נתבע לדון בעניינו בפני בית דין לפי דין תורה.
קראו עוד בתחום:
- קיום בדיקת הריון בתור הוכחת בגידה ועילת גירושין
- מרוץ סמכויות ודיון באשר למשקלו של פער זמנים בן 45 דקות
- פיצויי גירושין לפי ההלכה היהודית בעקבות בגידה
- התערבות בג"צ וביטול פסק דין של בית הדין הרבני
- כפיית גט ועילות לכפיית גט
במסגרת כתב סירוב, בית הדין הרבני מודיע למעשה לנתבע כי היות והוא מסרב לכך שעניינו יונח לפניו (לדוגמא, בענייני גירושין), הוא רשאי לפנות לערכאה אחרת. עם זאת, בית הדין הרבני מוסיף ו"מזהיר" את הנתבע כי כתב הסירוב יוכל לשמש אותו לכפות על האחרון הסכמה לדון בפני בית הדין הרבני (ופועל יוצא מכך, למלא אחר הקבוע באותו פסק דין). על פי השולחן ערוך, בית הדין הרבני רשאי גם לנדות בעל דין המסרב לדון בדין תורה, ואף לקבוע כי האחרון איננו רשאי להצטרף למניין בתפילה.
ויינשטיין הוציא את הנחיותיו כעת נוכח תלונות שונות אשר הונחו על שולחנו. היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי כתבי סירוב אשר מתירים גינויים, סנקציות חברתיות ואף איומים בחרם, יכולים להיות עבירות פליליות כגון הדחה בעדות, שיבוש מהלכי משפט, הטרדת עד והדחה בחקירה. במקרים חמורים, ציין ויינשטיין, כתבי סירוב הינם לא פחות מאיומים ו/או סחיטה באיומים.
כיצד מתנהלים מול כתבי סירוב?
הנחיתו של ויינשטיין הופנתה בעיקר לבית דין פרטיים ובמסגרתה היועמ"ש ביקש להנחות את גורמי האכיפה כיצד עליהם להתמודד עם נושא מורכב זה (תוך כדי שמירה על כבודה של המסורת היהודית). היועץ המשפטי לממשלה הדגיש כי במקרים כגון דא, שומה על גורמי אכיפת החוק להתייחס לחומרת הסנקציות בכתב הסירוב אל מול הפגיעה האפשרית שלהם בזכויות הפרט.
הנחייתו של ויינשטיין קובעת, בראש ובראשונה, כי הוצאת כתב סירוב יכולה להיות במישור המשמעתי עילה להגיש כנגד בתי הדין קובלנה משמעתית. זאת בין אם מדובר בבית דין פרטי ובין אם עסקינן בבית דין רבני ממלכתי. לדוגמא, ויינשטיין הנחה כי יש להיאבק בתופעה גם כאשר כתב הסירוב ניתן על ידי רב אשר מכהן במשרה שלטונית או עובד ציבור במשרה אחרת.
מבחינה מנהלתית, ויינשטיין קבע כי במידה ותיפתח כנגד נושא משרה במוסד ציבורי (נתמך או מבקש תמיכה) חקירה פלילית בגין הוצאת כתב סירוב, תיבחן האפשרות לקזז ו/או לעכב את התמיכה במוסד. מקל וחומר כאשר נושא המשרה הורשע בדין. חשוב להדגיש כי דבריו של ויינשטיין אינם נאמרים בחלל הריק. בית המשפט העליון, בשבתו כבית דין גבוה לצדק, קבע זה מכבר כי אין סמכות לבית הדין הרבני להוציא כנגד אדם כתב סירוב. בפסיקתו של בג"צ בנושא נקבע כי כתב סירוב מקפל בתוכו נידוי שיש בו מימד עונשי.
ביקורת בעולם החרדי: "תחרות בהנחתת מכות על הציבור החרדי"
בעולם החרדי יש מי אשר מבקרים כעת את הנחייתו של היועץ המשפטי לממשלה. באתר החרדי, "קוקר", נכתב כי מהלכיו של היועץ המשפטי לממשלה מותירים תחושה לפיה נציגי הממשלה מנסים להתחרות זה בזה מי ינחית על החרדים מהלומה גדולה יותר.
