במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, אישה טענה כי יש להאריך את צו ההרחקה אשר ניתן כנגד בעלה. בני הזוג היו נשואים מספר שנים ונולד להם ילד משותף. בשלב מסוים, בעקבות סכסוך בין הצדדים, אירע אירוע אלים ששינה את ההתנהלות של הבעל והאישה. לאחר האירוע האלים, אשר כל אחד מהצדדים פירש אותו אחרת, הוגשה כנגד האב תביעה גירושין ובמקביל בקשה לצו הגנה. הצו ניתן והוארך מפעם לפעם. בשלב מסוים, הגבר ביקש את ביטולו של הצו.
העילות למתן צו הגנה כנגד בעל אלים, לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, קבועות אפוא בסעיף 3 לחוק. על פי סעיף זה, העילות למתן הצו הינן:
- האדם אשר כנגדו מבוקש הצו נהג באלימות כלפי בן משפחתו, או שביצע בו עבירת מין, או כלא אותו שלא כדין, בסמוך לפני הגשת הבקשה.
- התנהגותו של האדם אשר כנגדו מבוקש הצו "נתנה בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין".
- האדם אשר כנגדו מבוקש הצד התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת או התנהג באופן אשר לא אפשר לבן משפחתו לנהל את חייו באורח תקין.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי העילות המפורטות לעיל לא התקיימו. ראשית, האירוע האלים המדובר אירע כשנה לפני הגשת הבקשה. כמו כן, גם אליבע דאישה עסקינן באירוע נקודתי ולא באב אשר התעלל בבני משפחתו באופן מתמשך או אשר לא אפשר להם לנהל אורח חיים תקין.
הסעיף המורכב ביותר לבחינה במקרה זה היה הסעיף השני. דהיינו, האם התנהגותו של האב/הבעל הייתה יכולה להביא להנחה כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאישה. בית המשפט קבע כי גם תנאי זה לא התקיים. לא זו אף זו, לא רק שבית המשפט קבע כי התנאי לא התקיים, אלא הוא גם התרשם כי התנהגותו של הנתבע איננה נותנת יסוד סביר להניח כי הוא עלול להוות סכנה גופנית או נפשית לאשתו לשעבר ו/או בנם המשותף.
הצו עובד – יש להאריכו?
במקרה דנן, האישה טענה כי הודות לקיומו של הצו המתמשך (כמעט שנה), הגבר נמנע מלחזור על פגיעתו ועל כן מוצדק לתת צו נוסף. דהיינו, האישה טענה כי הצו עובד ויש להאריכו. בית המשפט קבע כי מובן שטענה זו דינה להידחות. "הפגיעה נשוא הבקשה המקורית לצו הגנה התקיימה בבית הצדדים ומאז עבור מים רבים בנהר", נכתב בפסק הדין, "בני הזוג גרים במרחק רב אחד מהשני, לא התקיים כל אירוע אלים מזה למעלה משנה ולא הוצגו טענות בדבר אלימות מילולית או איומים".
בית המשפט דחה את בקשתה של האישה גם בכל הנוגע לצו מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת. במקרה זה, העילה למתן הצו היא הטרדה מאיימת של הקורבן. סעיף 1 לחוק מגדיר הטרדה מאיימת באופן הבא – "הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו".
קראו עוד בתחום:
- פיצויים ישולמו לאישה בעקבות התעללות מצד הבעל
- תביעה להוצאת צו הגנה נגד קטין אשר הוגשה על ידי סבתא
- צו הגנה לאמא בגין אלימות בתה הקטינה
- תקיפת בת זוג - האם האישה תקבל פיצויים?
- כנס בעניין אלימות במשפחה בקרב בני העדה האתיופית
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא הייתה בפיה של התובעת כל טענה כלפי הגבר בדבר הטרדה מאיימת. הגבר לא איים על התובעת, לא יצר עימה קשר, לא פגע בשמה הטוב ולא הפריע לחופש התנועה שלה. כמו כן, המשיב לא פגע ברכושה של האישה, לא בלש אחריה ולא התחקה אחר תנועותיה.
האישה טענה כי הנתבע הפר את הצווים שהוצאו כנגדו וזאת לאחר שנצפה באזור מגוריה. בית המשפט דחה טענות אלה. "העובדה כי הגבר נצפה בסמוך לסביבת מגוריה של האישה כאשר הוא הגיע לחנות חומרי בניין, קופת חולים או לבית קפה, לא הייתה יכולה לשמש כהצדקה למתן הצו המבוקש", נכתב בפסק הדין. יצוין כי גם התובעת לא חשה מאוימת והיא לא הגישה תלונות במשטרה כנגד הגבר אשר מפר את צו ההרחקה.
