האם אישה אשר נכנסה לדירה של בעלה לאחר שעזבה את הדירה המשותפת במסגרת גירושין, פגעה בפרטיותו של האחרון? האם נטילת מסמכים המעידים אשר העידו על מצבו הכלכלי של הבעל תביא להרשעת האישה בבית המשפט, או שמא מדובר בעניין במעשה שנעשה בתום לב ולצורך הגנה על עניין אישי כשר? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי במסגרת ערעור על החלטת בית משפט השלום.
בני הזוג במקרה זה היו נשואים בעבר ויש להם ילד משותף. לאחר מספר שנות נישואין, גבה טורא בין הצדדים ונפתחו ביניהם הליכי גירושין. דרכי הצדדים נפרדו והאישה עזבה את הדירה בה גרו השניים. עם זאת, מפתחות הדירה נותרו בידה ודברי דואר הקשורים אליה המשיכו להגיע לתיבת הדואר המשותפת.
הגבר היה נוהג להעביר את דברי הדואר של האישה באמצעות הוריה כאשר הוא היה מגיע לקחת את בנו במסגרת הסדרי הראיה. במהלך שנת 2000, אישה נכנסה לדירתו של הגבר באמצעות המפתח, ללא ידיעתו ובהעדרו, על מנת לחפש מכתב שהייתה היא אמורה לקבל מהמוסד לביטוח לאומי. בעת שהותה בדירה, האישה נטלה שני תדפיסי בנק על שם הגבר והוריו. מסמכים אלה העידו על העברת סכום של 150,000 שקלים מחשבון הבנק המשותף של בני הזוג. כמו כן, ניתן היה להתחקות אחר מצבו הכלכלי של הגבר במסגרת תדפיסי הבנק הנ"ל.
האישה השתמשה במסמכים אלו במסגרת הליכים משפטיים שהתקיימו בין בעלה לבינה. בעקבות האירועים הללו, הגבר הגיש קובלנה פרטית כנגד האישה. בית משפט השלום קבע כי אף שלנאשמת היה מפתח לדירה והיא והמערער טרם התגרשו, הרי כיוון שבאופן מעשי חיו בנפרד, מדובר בפגיעה בפרטיות הגבר.
קראו עוד בתחום:
- ביטול סעיפים בהסכם גירושין לאחר 21 שנים, האמנם?
- צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל העובד בחו"ל - תביעת גירושין
- תקיפת בת זוג - האם האישה תקבל פיצויים?
עם זאת, בית המשפט השלום קבע כי עמדו לאישה ההגנות בסעיף 18 לחוק הגנת הפרטיות. על פי סעיף זה, הגנה מפני פגיעה בפרטיות יכולה להיות במקרה בו הנאשם או הנתבע עשה את הפגיעה בתום לב ולשם הגנה על עניין אישי כשר.
האם מדובר במעשה שנעשה בתום לב?
השופטים ציינו כי באותה התקופה התנהלו דיונים בענייני חלוקת הרכוש בין הצדדים במסגרת הליך הגירושין. האישה טענה כי הגבר משך כספים מחשבון הבנק המשותף של הצדדים ועל כן חשיפת עניין זה עולה כדי הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע. כמו כן, האישה הוסיפה כי נטילת דף החשבון נועדה לחשוף את מצבו הכלכלי של האמיתי של הגבר לצורך תביעת מזונות ילדים עבור בנה הקטין. לפיכך, לשיטתה, גם אם מדובר בפגיעה בפרטיות, הרי שהחוק מגן עליה מפני הרשעה בגין פגיעה זו.
הגבר הגיש ערעור על החלטת בית המשפט השלום. ערעורו התקבל. השופטים בערכאה המחוזית קבעו כי האישה לא פעלה בתום לב שכן הפגיעה בפרטיות נעשתה, במקרה זה, בשני שלבים ובשני מעשים פוגעים: האחד, כניסה לדירה, והשני, נטילת המסמכים.
במילים אחרות, אם הכניסה לדירה הייתה כדין, היה ניתן לומר כי הפעולה השנייה נעשתה בתום לב. אולם, כניסה זו, כמו קודמותיה, הייתה ללא ידיעה וללא הסכמה של הגבר. השופטים הוסיפו כי כאשר בני זוג נמצאים בעיצומו של סכסוך וכל אחד גר בנפרד, כניסה בלתי מוסכמת לתחום המחיה או המגורים של האחרים, אינה נעשית בתום לב. ייתכן כי אם הכניסה לדירה הייתה כדין, עצם נטילת המסמכים הייתה חוסה תחת הגנות החוק.
