כיצד על בית המשפט לגזור את עונשו של אדם אשר התיר את קשר הנישואין בינו לבין אשתו באופן חד צדדי, בנוכחות עדים ללא מתן ייצוג לאישה? הנאשם היה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום נשוי למתלוננת, כאשר ביולי 2006, בנוכחות שני עדים ובהיעדרה של המתלוננת, גירש אותה האחרון.
באופן זה התיר הנאשם את קשר הנישואין בינו ובין המתלוננת על כורחה. בהמשך למעשיו, הגיש הנאשם לבית הדין השרעי בבקה אל גרביה בקשה לאישור הגירושין, ועשרה ימים לאחר מכן אישר בית הדין השרעי את הגירושין. עם זאת, בית הדין ציין כי "הגירושין הינם ללא הסכמתה ורצונה של האישה וללא רשות מבית דין זה".
קראו עוד בתחום:
- דחיית בקשה שלא לאשר תביעה לפיצוי נגד בעל סרבן גט
- הפרת הבטחת נישואין בעדה המוסלמית לאחר טקס האירוסין
- בגדה בבעלה ודורשת פיצויים על גירושין חד צדדיים
עורך הדין מטעם המדינה טען כי העבירה בה הורשע הנאשם עוגנה בחוק העונשין ולא בכדי. כמו כן, עורך הדין ציין כי מדובר בעבירה אשר העונש המקסימאלי עליה הינו חמש שנות מאסר. גברים אשר נוקטים במעשים מסוג זה, מטילים קלון על נשותיהם וגוזרים עליהם מצוקות כלכליות בשל הפיכתן לנטל על החברה, טען ב"כ המאשימה. עורך הדין מטעם המדינה סיכם את טענותיו וציין גם את עברו הפלילי העשיר של הנאשם (עבירות מרמה, קבלת דבר במרמה, זיוף, שימוש במסמך מזויף, משיכת שיקים ללא כיסוי, גניבה, והעסקת עובד זר שלא כדין).
הגבר משותק בשלוש גפיים ומרותק לכסא גלגלים
הסנגור הדגיש כי הרקע לביצוע העבירה היה ניסיונותיו של הנאשם לסיים את קשר הנישואין בינו למתלוננת בהסכמה בבית הדין השרעי, אולם המתלוננת נעדרה במכוון מהדיונים. הוא הוסיף כי הפנייה לבית הדין השרעי על ידי הנאשם הייתה על רקע אלימות בה השתמשה המתלוננת כלפיו תוך הפיכת חייו לגיהנום.
באשר למצבו הרפואי, הדגיש הסנגור את האירועים המוחיים שאירעו לנאשם, אשר הביאו אותו כמעט לשיתוק כללי, ובשל כך מצבו הרפואי התדרדר בשנים האחרונות. עורך דינו של הנאשם ציין כי מרשו מטופל ע"י 2 מטפלות של המוסד לביטוח לאומי, הצמודות אליו 24 שעות ביממה.
קראו עוד בתחום:
בית המשפט ציין בגזר הדין את יחסה הפוגע של האישה כלפי בעלה, לרבות התעללויות פיסיות עקב היותו נכה. השופטים קבעו שנראה כי עת היו המתלוננת והנאשם נשואים, ניצלה האחרונה את היות בעלה נכה והתנכלה לו. השופטים ציטטו את דבריה של השופטת בבית המשפט לענייני משפחה, אשר נתנה לנאשם צו הרחקה כנגד המתלוננת. השופטת ציינה בפסק הדין ההוא כי האישה "נהגה כלפי הגבר באלימות והתנהגותה נתנה בסיס סביר להניח שהיא מהווה לו סכנה גופנית ממשית".
שיקולים לעונש - מצב אישי או הרתעה ציבורית?
השופטת קבעה כי יש לתת משקל מכריע למצב בריאותו הקשה ביותר של הנאשם ולעובדה שאין באפשרותה של מערכת הכליאה בארץ לאפשר לו את הטיפול הבסיסי בכדי לאפשר לו לשרוד. בנוסף, קיבלה השופטת את עמדת הסנגוריה שמעשיו של הנאשם נבעו מחוסר ברירה לאחר שהמתלוננת לא הופיעה לבית הדין השרעי לדיונים שהוזמנה אליהם.
לאחר שבחנה השופטת את מכלול השיקולים שלפניה, לרבות ההיבט האישי, הבריאותי והכלכלי של הנאשם, עלה מצבו האישי על הפן הציבורי לענישה מרתיעה. אי לכך, גזרה השופטת על הנאשם 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
