גירושין הינם, ללא ספק, צעד לא פשוט כלל. הקושי איננו רק מנת חלקו של הצד הסביל, אלא כמובן גם של הצד האקטיבי. הליכי גירושין יכולים להיות באופן בלעדי מצד אחד מבני הזוג, או תולדה של מערכת יחסים בלתי תקינה אשר הכל מסכימים על כך שאין להמשיך בה. עם זאת, ישנן כמובן סיטואציות ההופכות את הגירושין למורכבים עוד יותר.
קראו עוד בתחום:
- האם גבר יכול לכפות על אישה שהכניס להריון לבצע הפלה?
- צו הרחקה מישראל נגד תושבת אוקראינה למרות שהינה בהריון לידוע בציבור
- רומן בעבודה - מזונות קטינה מדין צדקה, מחוץ לנישואין
- דמי טיפול מופחתים - ילד מחוץ לנישואין
- קיום בדיקת הריון בתור הוכחת בגידה ועילת גירושין
לדוגמא, גירושין עם ילדים. במקרים אלה, הפרידה בין בני הזוג צריכה להיות תוך מתן מענה ראוי ונכון לעתיד הילדים. הן מבחינת משמורת, הן מבחינת הסדרי ראיה והן בנוגע למזונות וכדומה. כמו כן, ילדים מעגנים למעשה את ההורים זה לזה לאורך שנים, והופכים לחוט המקשר ביניהם בעתיד הקרוב והרחוק. הדברים נכונים גם לגבי גירושין בהריון.
על פי רוב, הריון מסמל התחלה, המשכיות, יציאה לדרך חדשה וכדומה. עם זאת, לעיתים, ההריון מתערבב עם גירושין. דהיינו, מצד אחד, הגירושין עומדים על הפרק ופרידה בין בני הזוג נראית באופק. מאידך, האישה בהריון והשניים עומדים להביא לעולם ילד משותף (זאת בהנחה כי הילד הוא באמת של הבעל וכי האישה מעוניינת להתגרש ממנו חרף כך). להלן מאמר קצר העוסק בהיבטים השונים הכרוכים בגירושין בזמן הריון.
אבהות
במידה ובני הזוג יהודיים, חשוב להבין כי כל אימת שהילד נולד לאישה בזמן נישואיה לבעלה, או שהיא התעברה בעת הנישואין, יש לראות בו כבנו של הבעל. דהיינו, גם אם הילד איננו אלא תוצר של רומן מחוץ לנישואין, מבחינת ההלכה מדובר בבן הביולוגי של האב לכל דבר ועניין. קביעה אחרת תגדיר את הילד כממזר ותכתים אותו לכל חייו.
אי לכך, בתי המשפט בישראל אינם מתירים עריכת בדיקת רקמות כאשר אישה נכנסה להריון במהלך נישואין. כמו כן, האבהות על הילד נמשכת כמובן לאחר הגירושין. בדומה לאחריות האב כלפי ילדיו אשר כבר נולדו, הבעל אחראי לגבי הילד שיבוא לאוויר העולם בשעה טובה לאחר הגירושין. אחריות זו כוללת מזונות, הסדרי ראיה, סוגיות משמורת, מדור וכדומה. חשוב להדגיש כי האישה איננה יכולה לתבוע זכויות מבעלה בנוגע לילד שטרם נולד. אי לכך, היא צריכה להמתין עד ללידה בכדי להגיש תביעות העוסקות במזונות ומשמורת.
מבחינת ההלכה היהודית
גירושין יכולים להיות לכשעצמם מעמסה נפשית לא פשוטה על בני הזוג. אי לכך, כאשר האישה נמצאת בהריון, אין ספק כי הלחץ הנפשי והרגשי המוטל על הזוג גדל עשרות מונים. חשוב להדגיש כי הערכאות המשפטיות בישראל, הן בתי המשפט לענייני משפחה והן בתי הדין הרבניים, אינן אוסרות גירושין במהלך הריון.
עם זאת, שתי הערכאות לוקחות בחשבון את המצב ההורמונאלי המורכב של ההריון ואת החרדה והלחץ לקראת לידת הילד (מקל וחומר כאשר מדובר בילד ראשון). אי לכך, בתי הדין הרבניים מבקשים פעמים רבות לדחות את תביעת הגירושין עד לאחר הלידה, וזאת תוך כדי ניסיון להשכין שלום בית בתא המשפחתי.
מחקרים רבים אשר נערכו בתחום זה קבעו באופן ברור כי טובת הילדים הינה כי הוריהם יחיו ביחד זה עם זה. עם זאת, מיותר לציין כי כאשר מערכת היחסים בין ההורים קשה ועכורה, סביר להניח שעדיף לפרק את החבילה, ולו לטובת הילדים. נסיבות המקרה תלויות אפוא בגורמים הספציפיים העומדים על הפרק ובמערכת היחסים שבין האב והאם.
נישואין לאחר גירושין בהריון
ההלכה היהודית מכילה מספר הגבלות על נשים המתגרשות במהלך הריון. ראשית, בית הדין הרבני קובע "תקופת צינון" של כשלושה חודשים ממועד כניסתו של הגט לתוקפו עד להיתר קיום יחסי אישות לאישה שלא עם בעלה הגרוש. זאת על מנת למנוע מצבים בהם תתעורר מחלוקת באשר לאבי היילוד. חשוב להדגיש כי ההלכה היהודית פועלת כאמור, חרף קיומן של בדיקות מדעיות לקביעת אבהות, וזאת גם נוכח היבטים מוסריים וחברתיים. כמו כן, תקופת הצינון הנ"ל מעגנת לדידה של ההלכה את אבהותו של הבעל הגרוש ומבטיחה את מזונות הילד.
