בני זוג החליטו על גירושין. האישה הגישה בקשה ליישוב סכסוך, ואילו הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אליה כרך את ענייני הרכוש. האישה טענה כי היות והוגשה בקשה ליישוב סכסוך, בטרם הוגשה תביעתו של הבעל, אין לבית הדין הדתי הסמכות לדיון בענייני חלוקת רכוש הנוגעים למחלוקת בין הצדדים. הבעל טען כי הבקשה ליישוב סכסוך, אשר הוגשה על ידי אשתו, הוגשה בחוסר כנות ובהעדר תום לב.
קראו עוד בתחום:
- משקל פער של שלוש שעות בסוגיית מרוץ הסמכויות
- תביעה לשלום בית ולחילופין גירושין מבחינת מרוץ הסמכויות
- מרוץ סמכויות במסגרת תביעת רכוש - דין תורה או דין אזרחי?
- מהו בית המשפט לענייני משפחה?
הגשת בקשה ליישוב סכסוך נחשבת כהגשת תביעה כנגד בן הזוג האחר. במידה ובן הזוג מסרב להופיע בפני יחידת הסיוע, ונמסרה הודעה על כך בכתב לפי סעיף 5(ג) לחוק, או פגה תקופת עיכוב ההליכים לפי תקנה יט(ג), בית המשפט יורה על חידוש ההליכים בפניו. במידה והייתה הפניה ליחידת הסיוע לפי בקשה ליישוב סכסוך, בית המשפט יורה לבן הזוג אשר הגיש את הבקשה להגיש כתב תביעה בתוך 30 ימים. כתב תביעה אשר יוגש במהלך תקופה זו נחשב ככתב תביעה אשר הוגש במועד.
עם זאת, במידה וכתב התביעה לא הוגש, תימחק הבקשה. המשמעות המעשית של תקנות אלו הינה כי בקשה ליישוב סכסוך הינה כהגשת תביעה בסוגיות כגון משמורת ילדים, מזונות ורכוש. אי לכך, תביעת גירושין אשר מוגשת לבית הדין לאחר מכן, איננה מקנה לבית הדין הדתי את הסמכות לדון בנושאים הכרוכים. חריג לכך הוא כאשר בן הזוג אשר הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לא הגיש תביעה לבית המשפט בתוך 30 יום (אז הבקשה ליישוב סכסוך נמחקת).
לאחרונה, דן בג"צ במתח אשר בין בקשה ליישוב סכסוך לבין מרוץ הסמכויות. בבג"צ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (הלכת פלונית) נקבע כי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, והמשמעות המעשית לעניין הסמכות הדיונית בגינה, כפופה לעיקרון תום הלב. דהיינו, במידה ובקשת יישוב הסכסוך איננה כנה, או חורגת מעיקרון תום הלב, אין היא תקפה מבחינת מרוץ הסמכויות. הרציונאל מאחורי הלכת פלונית הוא כי יש למנוע מצבים בהם בני זוג מגישים בקשה ליישוב סכסוך תוך ניצול ההליכים המשפטיים וחסימת בן הזוג השני מהגשת תביעה כרוכה בבית הדין הדתי.
הנשיאה, דורית בייניש, התייחסה לכך בפסק הדין בפרשת פלונית. "הגשת בקשה ליישוב סכסוך הינה פשוטה ובכך יתרונה היחסי על פני הדרך הרגילה של הגשת כתבי תביעה. עם זאת, פשטותה מחייבת את בית המשפט לבחון האם הוגשה הבקשה בתום לב, ולא כחלק מאסטרטגיה משפטית".
לא הוכח שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב - הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי לא הוכח חוסר תום לב מצידה של האישה. הבעל טען, לדוגמא, כי האישה לא עדכנה אותו בנוגע להחלטת בית המשפט לגבי מועד הגשת התביעה לאחר כישלון הגישור ביחידת הסיוע. עם זאת, החוק איננו מטיל חובה זו על המגיש בקשה ליישוב סכסוך. כל שנקבע הוא כי מרגע שבית המשפט מורה על כך, יש למבקש פרק זמן של 30 ימים להגיש תביעתו.
האישה במקרה דנן עמדה בפרק זמן זה ותביעתה הוגשה כדין. כמו כן, לא הוכח כי האישה ניסתה להכשיל את הליכי הגישור על מנת "לקנות זמן" ולהתכונן טוב יותר לתביעות עתידיות. האישה הגיעה לכל הדיונים ביחידת הסיוע (עשרה בסך הכל) וניכר כי היא ביקשה לסיים את הסכסוך על ידי עריכת הסכם גירושין בהסכמה. לסיכום, נקבע כי לא הוכח העדר תום לב דיוני מצידה של האישה, ועל כן הבקשה ליישוב סכסוך מהווה את מקור סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.
