תמ"ש 4692-07-11
גבר הגיש כנגד אשתו תביעת גירושין אליה כרך סוגיות נוספות כגון מזונות אישה, כתובה ורכוש. לאחר דיון אשר התקיים במעמד הצדדים ובאי כוחם, קבע בית הדין הרבני כי האישה חייבת להתגרש והמליץ על כך שהדיונים על הרכוש יתקיימו לאחר הגט. כחודשיים וחצי לאחר מכן התגרשו הצדדים.
לאחר כחצי שנה, ניתנה על ידי בית הדין החלטה לפיה "לאור ההחלטה הקודמת, התיק ייסגר לאלתר". יום לאחר סגירת התיק, האישה הגישה תביעה לחלוקת הרכוש לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. הגבר טען כי בית המשפט נעדר סמכות לדון בתביעה, וזאת משום שהסמכות לדון בתביעה נתונה לבית הדין הרבני.
קראו עוד בתחום:
- האם בסמכותו של בית המשפט לפסוק מזונות מעבר לסכום הנתבע?
- בקשה ליישוב סכסוך מבחינת מרוץ הסמכויות - דרישת תום הלב
- האם בית המשפט יורה על בדיקת אבהות ללא הסכמת הנבדק?
לדבריו, הוא הגיש תביעת גירושין אליה כרך את סוגיות הרכוש, וטרם ניתן פסק דין בעניין הרכוש על ידי בית הדין הרבני. האישה טענה כי היות והודעת בית הדין הרבני הייתה מפורשת, התיק נסגר. בית המשפט קבע כי יש לקבל את טענותיו של הגבר ולקבוע כי הסמכות לדון בתביעת הרכוש נתונה לבית הדין הרבני.
מהו התוקף של החלטת בית הדין הרבני לסגור את התיק?
השאלה הראשונה בה בית המשפט נדרש להכריע הייתה – איזה תוקף יש להעניק להחלטתו של בית הדין הרבני "לסגור את התיק", חצי שנה לאחר הגט. בהלכה הפסוקה נשמעו במרוצת השנים עמדות סותרות בכל הנוגע להחלטה כאמור של בתי הדין הרבניים. לעיתים, "סגירת התיק" התפרשה כהקפאת ההליכים וכהחלטת ביניים, ולעיתים, נקבע כי עסקינן בהפקעת סמכותו של בית הדין. פירוש ההחלטה נעשה אפוא בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.
למשל, בע"א 927/90 לוטפי נ' לוטפי, נדחתה טענת גבר בדבר היעדר סמכות וזאת משום שלא אחת קורה כי בית דין (או בית משפט) אשר דן בתביעה שבין בני זוג דוחה את הדיון מפעם לפעם, מטעמים שונים ובתוכם מטעמים של ניסיונות להשכנת שלום בית. במקרים כאלה, נקבע בעניין לוטפי, לא ניתן לומר כי התיק הגיע לסיומו הטבעי רק מפני שלא ניתן עדיין פסק דין. לאמור, התיק עודנו חי וכך הצדדים מתייחסים אליו.
לעומת זאת, במקרים בהם הצדדים רואים בתיק כגמור, לא ניתן לקבוע כי תביעתם עדיין עומדת ותלויה. בעניין לוטפי, בין התביעה החדשה לבין מתן החלטתו של בית הדין חלפו כשנתיים ויותר. אי לכך, נקבע כי בנסיבות אלה יש לראות בתיק בבית הדין הרבני כסגור.
תביעת הגירושין במקרה דנן לא הסתיימה
במקרה דנן, לעומת זאת, התקיימו כבר בתביעת הגירושין מספר דיונים אשר כללו גם נגיעה בסוגיות רכושיות. כמו כן, האישה עתרה בעצמה לבית הדין וביקשה להציג מסמכים, לגלות מסמכים ולהביא עדים לתמוך בטענותיה. יתרה מכך, בהחלטתו של בית הדין בעניין "סגירת התיק", נאמר במפורש כי לאחר הסדרת הגט יש לדון ברכוש.
דהיינו, בית הדין היה מודע לכך כי העניינים הנוגעים לגירושין בין בני הזוג אינם מהווים את "סוף הסיפור". במילים אחרות, נקבע כי לא הוכח שהגבר זנח את תביעתו ועל כן לא ניתן לקבוע כי סמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעת הרכוש פקעה.
כעת, בית המשפט נדרש לבחון האם העובדה שבני הזוג אינם נשואים עוד מאיינת את סמכותו של בית הדין הרבני לדון בתביעתם. בית המשפט קבע כי גם כאן לא יימצא מזור למצוקותיה של התובעת. נקבע כי לא מדובר בתביעה חדשה אלא במחלוקת רכושית במסגרת סכסוך רכושי שנכרך על ידי הגבר לתביעת הגירושין, כדין.
זאת ועוד, בית המשפט ציין כי טרם הסתיים ההליך בבית הדין הרבני עם מעשה הגירושין. הודגש כי כבר בהחלטת בית הדין בנוגע לגירושין, נכתב במפורש כי המשיבה חייבת לקבל את גטה, ומומלץ כי הדיונים על הרכוש יתקיימו לאחר הגט".
במילים אחרות, במקרים בהם בית הדין הרבני פוסק חיוב בגט, והצדדים מתגרשים, בית הדין ממשיך בית הדין להחזיק בסמכותו המקורית-ראשונית להכריע במחלוקת עד למתן פסק דין סופי ובלתי מותנה. רק במקרים בהם תביעת הגירושין נדחית, נגדעת עימה גם סמכותו המקורית של בית הדין.
עם זאת, כאשר תביעת הגירושין מתקבלת, הסמכות לדון בסוגיות הרכושיות איננה פוקעת. במילים אחרות – כל עוד לא הוכרעו התביעות הכרוכות במקביל לתביעת הגירושין, מדובר בפסק דין חלקי בלבד. פסק דין חלקי זה התיר בידי בית הדין סמכותו המקורית להכריע בתביעות התלויות ועומדות בפניו.
