בית המשפט לענייני משפחה נתבקש לדון בתביעתו של אב בנוגע להפחתת המזונות אשר הוטלו עליו, וזאת בעקבות התנכלות הילדים כלפיו. האב ואם הקטינים נישאו בשנת 1992 ולקראת סוף שנת 2007 עזב האב את הבית. בפברואר 2006, האב פתח בהליכי גירושין כנגד אשתו. מאז, לטענתו, האם מנעה מילדיו הקטינים להיפגש עמו. זאת ועוד, האב טען כי האם התסיסה את ילדיו כנגדו, למרות שבינו לבין ילדיו התקיימו יחסים טובים עובר לעזיבתו את הבית.
בית המשפט מורה על טיפול פסיכולוגי - האם איננה עומדת בדרישה
בין בני הזוג התנהלו הליכים בעניין הסדרי הראיה של התובע וילדיו. במסגרת הליכים אלו, ניתנה הסכמה לפיה הקטינים יופנו לטיפול, במימון האב, בניסיון ליצור קשר בינם לבינו. "הצרה" הייתה שהאם לא מילאה אחר ההחלטה שניתנה להפניית הקטינים לטיפול, ולא שלחה את הילדים אל המומחה. יתרה מכך, האם אף הגישה בקשה לביטול ההחלטה לפיה הופנו התובע והילדים למומחה לטיפול בענין חידוש הקשר עם האב. האם טענה כי "הילדים מטופלים בלשכת הרווחה ואי לכך אין כל צורך במומחה".
קראו עוד בתחום:
- האם רצון הילד גובר על דעת מומחה?
- העברת הילד בי"ס בשל סכסוך על משמורת
- עקרון טובת הילד בעניין משמורת
- הפרת הסדרי ראייה של האב עם הילדים
תסקיר פקידת הסעד בעניין הטיפול קבע כי למרות ניסיונותיה של הפקידה ליצור קשר בין האב לילדיו הקטינים, מניעת צירוף הקטינים, אשר הייתה הכרחית להצלחת הטיפול, לא התממשה. תסקיר קודם שנערך בעניין נשוא התובענה מצא כי האם נפגעה עמוקות מרצונו של האב לפנות לגירושין ולכן היא מונעת בכל דרך אפשרית כל קשר בין הילדים לאביהם. נמסר כי האם מתקשה להבין את הנזק הגדול אשר נגרם לילדים וזאת למרות התראותיה של פקידת הסעד.
בתסקיר שהוגש לבית המשפט נרשם כי הילדים חוזרים על דברים קשים ביותר שאמרה אמם כנגד אביהם, וחוזרים על הדברים ללא שהדברים הוכחו. זאת ועוד, האם נהגה להסתגר בחדרה עם הילדים בכדי למנוע מהם כל קשר עם התובע.
הילדים על אביהם: "חולה נפש"
מתוך התסקיר עולה תמונה קשה ובין דברי הילדים בולטים דברי הקטינה בת ה-15 המכנה את אביה "חולה נפש", פונה אליו בגוף שלישי ומשתמשת בביטויים דוגמת "שערפאת יגיש לנו עזרה ולא חולה הנפש הזה". בדברים אלו תומך אחיה הקטן בן ה-11, המסרב אף הוא להיפגש עם אביו. הדברים הגיעו לקיצוניות כאשר התובע, בעצת הפסיכולוגית, שלח מכתבים לפני חג הפסח לילדים בהם הזמינם לפגוש אותו והעביר 500 ש"ח לרכישת בגדים לחג, אולם הבת עמדה להתלונן כנגדו בגין הטרדה והאם רצתה להחזיר את סכום הכסף כי זה "כסף מזוהם".
רק לאחר שכנוע מצד הפסיכולוגית, האם הסכימה לרכוש לילדים סנדלים אולם מבלי לומר להם מהו מקור הכסף. את המכתבים שכתב התובע לילדים כינתה כ"אסון". כאשר הפסיכולוגית הגיעה לבית הילדים והאם, האם אמרה ש"הבת ברחה מהבית משום שסירבה לפגוש את הפסיכולוגית". כמו כן, טענה האם, בתה הודיעה שלא תלך לבית הספר ותתלונן כנגד הפסיכולוגית במשטרה.
בית המשפט מגדיר את הקטינים כסרבני קשר
נסיבות אלה הובילו את בית המשפט למסקנה כי הקטינים אכן התנכרו לאביהם והינם סרבני קשר. נוכח גילם, התנהגותם וסירובם אף להגיע לפגישה (על מנת לבחון טיפול מקצועי שיוכל לקרב ביניהם ובין אביהם) ו/או לבוא לבית המשפט לשיחה, כל אלה הורו כי יש לראות בהם ילדים סרבנים.
"מכיוון שכבר שנים מניעה אם הקטינים את הקטינים לסרב להיפגש עם אביהם – התובע, אין מנוס כי אם לשקול ביטול או הפחתת דמי המזונות", נכתב בפסק הדין.
לסיכום,
בית המשפט הפריד בין שני הקטינים מבחינת הפחתת/ביטול המזונות. בעוד הבת הגדולה הוכרה כילדה עצמאית ופקחית אשר סירבה במודע להיפגש עם אביה, אחיה הקטן טרם היה מסוגל לגבש דעה עצמאית וניכר היה כי דבריו היו למעשה דברי האם. אי לכך, בית המשפט ביטל את חיוב המזונות של הבת הגדולה, והקטין את מזונות אחיה ל-750 שקלים בחודש.
