המבקש והמשיבה, הינם בני זוג הנשואים זה לזו ומנישואיהם נולדו להם שני ילדים. בין הצדדים פרץ משבר קשה, אשר בעקבותיו עזבה המשיבה את בית מגורי הצדדים. מספר ימים לאחר הפרדת מגורי הצדדים, עברו הילדים מבית האב אל בית האם באמצעות מונית, ללא ליווי של מי מההורים. האב טוען כי המשיבה הפרה את הסדרי הראיה שנקבעו קודם לכן.
האם הפרה המשיבה את הסדרי הראיה של האב עם ילדיו הקטינים?
נראה כי מגמתה הבולטת והחד משמעית של האם, ליצירת נתק בין הילדים לבין אביהם ולהסתת הילדים, באופן פרוע כנגד האב, מבלי שיהא ביכולתה ליצור הפרדה כלשהי בין תחושותיה כלפי האב לבין צורכיהם הנפשיים של הילדים, בקיום קשר עם אביהם, אכן קיימת במקרה דנן.
קראו עוד בתחום:
כאשר הורה מוביל את ילדיו לכיוון של ניכור מן ההורה האחר, קיים שלב בו אותו הורה, רוחץ בנקיון כפיו ואומר: "הילדים הם שאינם רוצים, אני דווקא מבקש מהם להיות בקשר עם ההורה האחר". זהו מצב בו השלים ההורה הגורם לניכור ההורי את מלאכתו והוא מסתמך עתה על הסימפטומים שנגרמו, עקב התנהגותו שלו ועקב המסרים שהעביר לילדים.
נמצא כי האדם אשר תרם את התרומה הגדולה ליצירת הסיטואציה ה"בלתי אפשרית" הוא המנסה להסתתר מאחוריה כהצדק להפרת הצווים השיפוטיים. בית משפט יכול בנסיבות מתאימות, להטיל קנס בפועל על אתר בלא להמתין להפרה שתבוא לאחר הפלתו ובלבד שמטרת הקנס, אינה הענשה על התנהגות בעבר, אלא הרתעה כנגד הפרות נוספות בעתיד".
לסיכום,
בענייננו, חלות הנסיבות המצדיקות הטלת קנס על אתר, נוכח ההתרשמות, כי עמדותיה של האם, הינן נחושות וכי היא עשתה כל שלאל ידה, כדי לגרום לנתק בין האב לבין ילדיו.
