מזונות ילדים נועדו להבטיח את רמת חייהם של קטינים להורים גרושים, הנמצאים בחזקת אחד מההורים או בחזקת אפוטרופוס. הילדים רשאים להביע את דעתם בפני בית המשפט לענייני משפחה בעניינים שנובעים מגירושים בין הוריהם, כולל שאלת משמורת, הסדרי ראייה ושמירת קשר עם ההורים.
עד היום מדיניות בתי המשפט לענייני משפחה הייתה להשית על האב את מרבית דמי המזונות ודמי מדור, גם כאשר התקיימה משמורת משותפת. היו מקרים שבהם התחשב בית המשפט בשכרה של האם, אך עדיין האב חויב בדמי מזונות מופחתים, כאשר האם השתכרה יותר ממנו. בנוסף לדמי מזונות ומדור חויב האב בהוצאות חריגות, לרבות: הוצאות חינוך, טיפולים רפואיים, שיעורי עזר, חוגים ועוד, בזמן שהתקיימו הסדרי שהייה שווים.
לאחרונה בית משפט העליון קבע באופן תקדימי כי בעת קביעת משמורת משותפת יתקזזו הוצאות שוטפות לפי אחוז מסוים משיעור המזונות, הוצאות חריגות ישולמו בהתאם ליכולתם הכלכלית של ההורים והוצאות המדור יחולקו באופן שווה. שופטי העליון בהרכב מורחב, קבעו כי בגיל 6 עד 15 שנים, שני ההורים חבים באופן שווה בתשלום מזונות ילדיהם מדין צדקה, תוך שהחלוקה ביניהם תקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם, כולל שכר עבודה, בהתאם לחלוקת המשמורת ונסיבות המקרה.
חוסר שוויון בין ההורים מהווה אפליה מגדרית
בית המשפט קבע כי הדין הקיים אשר מחייב את האב לשאת באופן בלעדי בתשלום מזונות הכרחיים, עלול להותירו ללא משאבים הדרושים לו כדי להבטיח את רווחת הקטין ואת טובתו בזמן שהוא שוהה עמו, ואף ליצור נטל כלכלי ממשי עבור האב עצמו.
אחד השופטים הדגיש כי הגרעין הקשה של דיני המשפחה בישראל מאופיין בחוסר שוויוניות בין גברים לנשים. על פי ההלכה היהודית נתון הגט בידיו של הבעל, שרשאי בהתאם לרצונו לתת או לסרב לתת גט לאשתו, אולם אין בכך כדי להצדיק חלוקה לא הוגנת של חובת תשלום מזונות ילדים, לא רק בשל העיקרון שלפיו לא מתקנים עוול בעוול, אלא בשל העובדה שהלכה למעשה בית המשפט אינו מבקש לנתק את שאלת מזונות הילדים מהליך הגירושין.
השופטת ציינה כי במשמורת משותפת על כל הורה לשאת בהוצאות הקיום השוטפות הנוגעות לילדים, אשר יתקזזו ללא צורך בהעברת תשלומים בין ההורים, לפי אחוז מסוים משיעור המזונות שאותו יקבע בית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לגיל הילדים ולהערכת העלויות הכרוכות בהוצאות קיום מתוך כלל הצרכים המגולמים במזונות.
בנוסף הוחלט כי יש לקבוע מנגנון לריכוז הטיפול בהוצאות הנחשבות לצרכים מיוחדים שאינם ניתנים לצפייה מראש אשר יחלקו שווה בשווה, לפי שיקול דעתו של בית המשפט למשפחה, ואף ההורים ימשיכו לחלוק בהוצאות החריגות, בכפוף לכושר השתכרותם וכל הורה יישא בהוצאות המדור של הקטינים, זאת לאחר שהערכאה הדיונית תבחן את העול הכפול של נשיאה במדור המתאים לילדים אל מול הפגיעה ביכולת ההורים לעמוד בתשלום שלהם נזקקים הילדים.
