תביעה להפחתת מזונות קטין, אשר נקבעו בהסכם גירושין בין התובע ובין אמו של הקטין, שאושר בביה"ד הרבני. אם הנתבע והתובע נישאו זל"ז ביום 15/8/96, והתגרשו זמ"ז בג"פ ביום 1/5/02. מנישואי הצדדים נולד הנתבע יליד 17/9/98. ביום 12/2/02 הגיעו הצדדים להסכם גירושין, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ע"י בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע. עפ"י ס’ 7 להסכם התחייב התובע לשלם למזונות הקטין סך של 4,000 ₪ לחודש.
האם יש לקבל את התביעה להפחתת מזונות?
כאשר אב מבקש להפחית דמי מזונות קטין אשר נקבעו בהסכם בין ההורים, כפי שקורה במקרה דנן, מתעוררת השאלה באם המדובר בתובענה עצמאית וחדשה, שהרי הקטין לא היה צד להסכם, או שמא, המדובר בתביעה להפחתה, שהרי מבקשים להפחית הסכום אותו אמורה לקבל האם עבורו, הדורשת, בעצם, הוכחת קיומו של שינוי נסיבות.
קרא גם:
בעקרון הסכם בין הורים אינו מחייב את הקטין לשני הכיוונים כלפי האב במקרה של תביעה מצד הקטין וכלפי הקטין במקרה של תביעה מצד האב להפחתתם. סכום המזונות שנקבע בהסכם מהווה "חזקה ראייתית בכל הקשור לעלות צרכיו של הקטין ויכולת האב לשאת בסכום זה, בשילוב התחשבות בהכנסות האם ובצמצום הצרכים..."
ס’ 15 לחוק הכשרות המשפטית האפוטרופסות אינו מסמיך הורה כאפוטרופוס להגיש תביעה בשם הקטין כאשר מדובר בתביעה המפחיתה את חיובו של ההורה כלפי הקטין, אשר נקבע בהסכם, היות ויש בכך ניגוד אינטרסים. הסכם בין ההורים אינו מחייב את הקטינים בכך שבעת הגירושין "נתון עיקר מעיינם של ההורים לסידור העניינים האישיים שלהם, והם עלולים-ולו מבלי דעת או בהיסח הדעת- לא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרס של הילד למזונותיו ולקפחו"
קראו עוד בתחום:
יש להבחין בין הסכם אשר בו אין בסכום המזונות שהוסכם כדי לענות על צרכי הקטין למול הסכם בו יש בסכום המזונות כדי לספק את צרכי הקטין במלואם, ואולי אף מעבר לכך. במצב הראשון חל בעצם הרציונל, האמור לעיל, בו נקבע סכום המזונות ע"י ההורים מבלי ליתן הדעת לאינטרסים של הקטין, רציונל זה אינו חל, מנגד, במצב בו הסכום שנקבע עונה על צרכי הקטין.
התחייבות שהתחייב אב בהסכם מהווה מבחינתו הודאה בגובה המזונות הנדרש לקטין וסטייה מהתחייבות זו מטילה עליו נטל שכנוע של הבאת הראיות בעלות משקל רב. יתרה מזו, בשונה מתביעה של קטין לשינוי מזונות שנקבעו בהסכם, אב המבקש להפחית המזונות שנקבעו הינו צד להסכם, לו הוא התחייב, ומן הראוי כי יעמוד בהתחייבותו זו, אשר, במרבית המקרים, הינה חלק מהסדר כולל אשר הוסדר בהסכם, אא"כ חל שינוי מהותי בלתי צפוי בנסיבות.
במקרה דנן, עפ"י העקרון הנ"ל, באם הייתי מתייחס לתביעה שהוגשה כתביעה ראשונית, בהתעלם מההסכם, וסכום המזונות אשר היה נפסק על ידי, היה נמוך מהסכום הקבוע בהסכם, כי אז היה הסכום "נבלע" בתוכו וכך התובע יחויב, ממילא, בסכום הגבוה הקבוע בהסכם. לפיכך, יש להתייחס לתביעה, במקרה דנן, כתביעה להפחתת מזונות ולא כאל תביעה ראשונית למזונות קטין, ועל כן יש להוכיח קיומו של שינוי נסיבות.
התנאים להוכחת שינוי נסיבות
כידוע, עפ"י הפסיקה הנטל בהוכחת קיום שינוי נסיבות מוטל על המבקש לשנות את דמי המזונות שנקבעו בעבר, כאשר עליו להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש. כאשר המדובר בדמי מזונות, אשר נקבעו בהסכם, על התובע להוכיח את המצב ששרר עובר לאישור ההסכם לעומת המצב ששרר ביום הגשת התביעה להפחתה.
יחד עם זאת, לצורך שינוי דמי המזונות יש צורך בהוכחת נסיבות חדשות כאלה, היורדות לשורשו של פסק הדין הקודם-דהיינו, היכולות להשפיע בצורה ממשית על עצם החבות של החייב במזונות , או כאלה הפוגעות או היכולות לפגוע בגובה החיוב, כאשר פגיעה זו היא אכן שורשית ועניינית שאין להתעלם ממנה... שינוי מהותי כנ"ל, צריך להיות שינוי היורד לשורשו של החיוב, או לשורשה של החובה, או לשורשו של סכום המזונות.
כאשר המדובר בדמי מזונות שנקבעו בהסכם "השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני". השינוי "יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין".
האם הוכח שינוי נסיבות במקרה דנן
נישואין שניים והולדת ילד נוסף- התובע נישא מחדש ביום 9/10/03 וביום 27/4/05 נולד לו בן מנישואיו הנוכחיים. מהאסמכתאות, אשר צורפו לתצהירו של התובע, שוהה בנו הקטין של התובע בגן בעלות של 2,190 ₪ לחודש. יחד עם רכיב זה יש לבחון רכיבים נוספים, לרבות מצבו הכלכלי של האב והמכלול הנוגע להסכם הגירושין.
שינויים במצבו הכלכלי של התובע - לטענת התובע, הוא משתכר סך של 6,200 ₪ בלבד לחודש מחב’ ת.בע"מ, כאשר הינו בעל מניות ושותף בחברה. עיון במסמכים שהוגשו ע"י התובע אין בהם כדי להעיד על הרעה ניכרת במצבו הכלכלי. אין בפני בית המשפט די נתונים בדבר הכנסותיו של התובע סמוך לעריכת ההסכם, ע"כ התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו לצורך הוכחת שינוי נסיבות מהותי ומתמשך במצבו הכלכלי.
שינויים בצרכי הקטין - לטענת התובע, חל שינוי בצרכי הקטין, היות והקטין גדל וע"כ אין עבורו עוד הוצאות גן, הוצאה, שלטענתו, היוותה כ-1/3 מדמי המזונות.גילם העולה של הקטינים אינו יכול להיחשב כשינוי נסיבות מהותי. בפני בית המשפט לא הובאו נתונים באשר לצרכי הקטין בעת עריכת ההסכם, מלבד הטענה לעניין הוצאות גן. יחד עם זאת, לעניין הוצאות הלימוד, שוכנע ביהמ"ש כי אם הקטין מקבלת כיום מענק חד פעמי בתחילת כל שנה מטעם המוסד לביטוח לאומי לצורך מימון הוצאות הלימוד עבור הקטין, כפי שהעידה התובעת, אשר על כן, נכון יהיה לבטל את חיובו של התובע, עפ"י הסכם הגירושין, לעניין מימון הוצאות הלימוד של הקטין.
מצבה הכלכלי של האם - באשר למצבה הכלכלי של האם, טוען התובע כי חלה עליה בשכרה. התוספת בשכרה של האם הינו בסך של 1,000 ₪ לחודש בסה"כ. על אף העליה המסוימת בשכרה של האם, אין בית המשפט יכול להתעלם מטענתה של האם כי נקבעו דמי מזונות כה גבוהים בשל ויתורה על זכויות שונות אשר היו רשומות ע"ש התובע. כאשר מדובר בדמי מזונות שנקבעו בהסכם השינוי יעשה אך באם מדובר בשינוי משמעותי, וזאת בשל היות הסכם הגירושין "מקשה אחת". זאת ועוד, התובע, אשר עליו מוטל הנטל להוכיח שינוי נסיבות, לא הציג בפניי נתונים בדבר זכויותיו בעת עריכת ההסכם, היכולים להפריך את טענותיה של האם.
לסיכום,
יש לדחות את התביעה להפחתת מזונות, למעט לעניין הוצאות הלימוד, כאשר לעניין זה יש לבטל חיובו של התובע בהוצאות אלו.הביטול יהא תקף החל ממועד הגשת התביעה 21/02/05 וכל תשלום ששילם התובע בגין הוצאות אלו אם שילם יקוזזו מסכום המזונות החודשיים ב- 10 תשלומים שווים החל מחודש יולי 2009 ואילך.
