פרק הראשון
כשרות משפטית לפעולות משפטיות
פעולות משפטיות הן כל הפעולות המשנות את הזכויות והחובות והמעמד המשפטי שלנו, כמו למשל לאחר קניית קרקע, הקונה הוא בעל זכות על הקרקע, בעת הגשת תביעה, האדם משנה את הסטטוס המשפטי שלו והופך מאזרח לתובע.
1. כל אדם החל מיום הולדתו עד יום מותו כשיר לקבלת זכויות וחובות.
2. כל אדם, אלא אם נשללו זכויותיו מטעם בית המשפט כשיר לבצע פעולות משפטיות.
3. לפי הגדרות החוק, קטין הוא אדם שטרם מלאו לו 18 שנים ובגיר הוא אדם בן 18 ומעלה.
4. אם קטין רוצה לבצע פעולה משפטית כלשהי, הוא נדרש לקבל את הסכמת הנציג שלו, שהוא ההורה או האפוטרופוס שלו.
5. במידה והפעולה המשפטית, נערכה ללא הסכמת נציגו של הקטין, היא ניתנת לביטול על ידי הנציג, או על ידי היועץ המשפטי תוך חודש ימים מיום שנודע לו על הפעולה.
6-7 פעולה של קטין שנעשתה ללא הסכמת הנציג, ואין בה נזק ממשי, לא ניתנת לביטול. אך כל פעולה של שכירות או קניית נכס באשראי, או קבלת שירות באשראי, היא לא בעלת תוקף.
8-10. בית המשפט רשאי להכריז על אדם בעל מחלת נפש או בעל ליקוי בשכלו, כלא כשיר לבצע פעולה משפטית וכן לבטל את הכרזת הפסלות, אם נמצא שהוא כן כשיר.
11-12 אדם שתאריך הלידה שלו לא ידוע, אלא רק שנת הלידה, ייחשב כמי שנולד באחד בניסן של אותה השנה, אם ידוע החודש ולא היום, ייחשב כמי שנולד ב 15 לאותו חודש.
13. קטין לא רשאי להמיר את דתו, אלא אם קיבל את הסכמת הוריו או אישור בית המשפט.
פרק השני
אחריות ההורים על ילדים מתחת לגיל 18 שברשותם
החוק מגדיר את הפעולות בהן נדרש אישור של בית משפט לייצוג הקטינים על ידי הוריהם, וקובע את תחומי אחריותם של ההורים.
14. האפוטרופסים הטבעיים של הילדים הם הורים שלהם.
15-17. חובות וזכויות ההורים הן לדאוג לטובת הילד ולמלא את צרכי החינוך, לימוד, הכשרה לעבודה, מגורים והם בעלי הסמכות לייצג אותו בפעולות משפטיות. הקטין חייב לפי החוק לציית להוראות הוריו.
18-19. ההורים חייבים לשתף פעולה ביניהם בכל הנוגע לאחריות הקטינים, כל אחד מההורים רשאי לפעול על דעת עצמו בעניין שאינו סובל דיחוי. אם ההורים לא הגיעו להסכמה, בית המשפט יכריע בעניין, כאשר טובת הילד עומדת מול עיניו.
20-22. הפעולות שבהם ההורים אינם מוסמכים לייצג את הילדים ללא אישור בית המשפט, הם: שיעבוד, חלוקה או חיסול של משק חקלאי, דירה, או נכס מסחרי, או נתינת ערבות בשם הילד, או נתינת מתנות ותרומות. הורים שפעלו שלא בתום לב, יישאו בתוצאות.
23. קטין שיש לו משכורת מעבודתו, או בעל הכנסה ממקור אחר, לא ישתמש בכסף לכלכלת עצמו ומשק הבית, אלא אם קיבל אישור מבית משפט לעשות כך.
24-25. הורים שחיים בנפרד, יסכימו ביניהם מי יגדל את הילד, ומה הזכויות של ההורה השני, באישור בית המשפט שיבוא לטובת הילד. אם לא תהיה הסכמה, יכריע בית המשפט, ברוב המקרים, האמא היא זו שתגדל את הילדים עד גיל 6, אם אין סיבה מיוחדת שמונעת זאת ממנה.
26-27. הורה שאינו מסוגל למלא את חובותיו כלפי צרכי הילד, יהיה מחויב בשינויים, כלומר, בית המשפט רשאי להעביר את החזקה אל ההורה השני או אל אפוטרופוס אחר.
28-31. אם אחד ההורים מת, האפוטרופסות על הקטין תועבר אל הורה השני, כמו כן רשאי בית המשפט למנות לקטין אפוטרופוס נוסף במקרים חריגים, כמו זהות לא ידועה של ההורה, או חוסר כשירות של ההורה שני.
פרק שלישי
אפוטרופוסים על פי מינוי
תפקידם של האפוטרופוסים הם למנוע מצבים בהם קטינים ואנשים חריגים ומוגבלים יישארו ללא הגנה. מינוי האפוטרופוס נועד להגן על גופם ורכושם ולבצע בשמם פעולות משפטיות, תוך שמירה על טובתם. לפי הגדרות החוק "חסוי" הוא אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס.
33. בית המשפט רשאי למנות אפוטרופוס במקרים הבאים: כאשר שני הורי הקטין מתו, או הוכרזו בפסולים, לאדם שאין ביכולתו לדאוג לצרכיו בשל מגבלות נפשיות או פיזיות וגם לעובר ברחם אמו.
34. אפוטרופוס יכול להיות אדם יחיד, תאגיד, או ועדה לניצולי שואה הכוללת: נציג של משרד הבריאות ונציג של גוף המטפל בעינייני השואה.
35-37. עדיפות בבחירת האפוטרופוס תינתן בהתאם לטובת החסוי. במינוי האפוטרופוס לקטין תינתן עדיפות לקרוב משפחה. בכל מקרה המנוי יעשה אך ורק בהסכמת האפוטרופוס, ולא ניתן לכפות או לחייב אף אדם להיות אפוטרופוס.
38-47. תפקידיו של אפוטרופוס לקטין הם לדאוג לצרכיו, לחינוך, מגורים, הכשרה לעבודה ושמירה על נכסיו.
תפקידיו של אפוטרופוס של אדם שאינו קטין יינתנו לפי הוראת בית המשפט. האפוטרופוס אינו חייב בדמי מזונות. בית המשפט יכול למנות יותר מאפוטרופוס אחד, וכולם חייבים לפעול בהסכמה, באין הסכמה יכריע בית המשפט, בדיוק כמו במקרה בהם שני ההורים אינם מסכימים ביניהם.
פרק רביעי
הוראות שונות
68-69. בית המשפט רשאי לקבוע אפוטרופוס זמני לקטין או לאדם מוגבל, במקרים מיוחדים שראה לנכון, כמו במתן טיפול רפואי או ביצוע ניתוח, תוך כדי שמירה על טובת החסוי.
70. העובד הסוציאלי רשאי לחקור את כל מי שיש לו קשר לאותו קטין או אדם חריג, והנחקר מחויב לענות בכנות, גם אם התשובה עלולה להפליל אותו. כמו כן, רשאי העובד הסוציאלי, להיכנס באמצעות צו, לכל מקום בו נמצא הקטין או האדם החריג אם יש בכך צורך.
77. הוראות חוק זה יחולו על אנשים שגרים בישראל בלבד. החוק אינו בא לפגוע בדיני נישואין וגירושין, או להוסיף או לגרוע על סמכויות בית משפט דתי.
