הורים גרושים, אשר יש להם ילדים משותפים, גורמים לא אחת לעירוב הילדים בסכסוך, אם במהלכו ואם לאחריו. כאשר עסקינן בילדים קטינים, וכאשר אחד ההורים נקבע כהורה משמורן על הילד, ייתכן והסתת הילד כנגד ההורה האחר עלולה להיות בעלת השלכות קשות מבחינת הקטין. הילד עלול לפתח ניכור הורי כלפי ההורה השני ובמקרים חריגים אף לסרב לפגוש אותו כלל. כתולדה מכך, הקטין עלול להיות מוגדר כ"ילד מרדן" אשר אינו זכאי למזונות מאביו.
בית המשפט העליון, בפסק דין אשר ניתן על ידי השופט רובינשטיין ברע"א 3761/10 פלוני נ' פלונית ואח', עסק בשיקולים אשר עומדים מאחורי החלטה לבטל מזונות ילדים מרדנים. בפסק דין זה נקבע כי ההלכה בדבר האפשרות להפחית או לשלול מזונות מילד מרדן איננה שנויה במחלוקת במשפט וניתן למצוא לה ביטוי אף במשפט העברי. גם בדין העברי לא קיים "חיוב מוחלט לזון ילדים מגיל גיל 6 והדבר תלוי גם בהתנהגותם של הילדים". העובדה הנ"ל – הגם שהיא איננה מקלה על ההכרעה – משקפת למעשה את התפיסות הערכיות היושבות בבסיס מערכת היחסים בין הורים לילדיהם.
קראו עוד על ילדים מרדנים:
- מזונות חייל ישולמו כדין וטענת מרדנות נדחתה
- האם פטור מתשלום מזונות בגין קטינות מרדניות?
- מזונות לקטינה למרות תלונה שנסגרה בדבר הטרדה מינית מצד האב
במילים אחרות, המצב הרגיל הוא כי אב אחראי למזונות ילדיו, גם במקרים קיצוניים. אי תשלום מזונות ילדים הוא החריג אשר נקבע במשורה ומטעמים מנומקים. כמו כן, בית המשפט נדרש להבחין בין מעשים אשר הינם תוצאה של התנהגות ההורים בהליכי הגירושין, לבין מעשים אשר ניתן לייחסם לילדים. זאת ועוד, "האב איננו כספומט" אשר מוטל עליו להנפיק כספים מבלי לשאול שאלות ו/או להתייחס להתנהגות ילדיו.
במקרים חריגים בלבד
הנשיא שמגר, בע"א 1880/94 קטן נ' קטן, התייחס אף הוא לסוגיה זו. "ראוי לדאוג בזהירות וברסן בטרם קובעים כי פלוני אינו זכאי למזונות מאביו וזאת משום שהוא אינו מעוניין לפגוש אותו". במקרה אחר, השופט שמגר הבהיר (ע"א 1741/93 אזולאי נ' אזולאי) כי שלילת מזונות הינה "צעד חריף וקיצוני שיש להימנע ממנו אלא אם קיימות נסיבות יוצאות דופן המצדיקות אותו".
יתרה מכך, לא אחת הוכר בפסיקה הסיכון שדווקא ביטול המזונות לאלתר יסתום את הגולל על הקשר בין הילד לאביו לחלוטין. "דברים אלה צריך שייעשו באזמל עדין. ספק רב הוא אם זו הדרך לקרב את לב הילד אל אביו, אדרבא, יש לחשוש שדרך זו עוד תעמיק את הקרע ביניהם". לסיכום, להלן מספר שיקולים אשר הותוו בפסיקה לשם בחינת שלילת מזונות מבן או בת מרדנים:
- ביטול מזונות ילדים מרדנים יעשה במקרים חריגים וקיצוניים בלבד. בית המשפט ישקול תמיד נקיטה בצעד פחות "קיצוני" כגון הפחתה ולא ביטול.
- מהיכן נובעת סרבנותו של הילד לפגוש את אביו? מהו אפוא משקל האם והאם הקול הוא קול האם אך הידיים ידי הילד?
- האם האב פעל בכל הפעולות והמאמצים על מנת לחדש את הקשר עם הילד/ים?
- מהו משקלו של ביטול המזונות בכל הנוגע לאפשרות לחדש את הקשר בעתיד?
- כיצד ישפיע ביטול המזונות על איכות חייהם של הקטינים?
