בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניני משפחה במחוז תל-אביב, בה נקבע, כי יש לראות את התביעה להפחתת מזונות המשיב, אותה הגיש אביו כנגד המבקשת, כתביעה עצמאית למזונות הקטין. נראה, כי בית משפט קמא נתפס לכלל טעות בקביעתו.
עוד כשהפסיקה היתה בחיתוליה, קבע בית המשפט העליון את ההלכה כי הסכם בין ההורים בענין מזונות ילדים אינו מחייב אלא את ההורים עצמם שהתקשרו באותו הסכם ואין בהסכם שכזה כדי לגרוע מזכותו של הילד להגיש תביעת מזונות עצמאית נגד ההורה החייב במזונותיו.
מאז ועד היום חזרו בתי המשפט על הלכה זו בנסיבות בהן עתרו קטינים (באמצעות אמם כהורה המשמורן), להגדלת מזונותיהם באמצעות תביעה עצמאית וחדשה, זאת כאשר מזונותיהם הוסדרו בהסכם בין ההורים.
קראו עוד בתחום:
לידתה של הלכה זו, אם כן, בקביעה כי לעת גירושיהם נתון עיקר מעיינם של ההורים לסידור הענינים האישיים שלהם, והם עלולים – ולו מבלי דעת או בהיסח הדעת – לא להקפיד במידה מספקת על הבטחת האינטרס של הילד למזונותיו ולקפחו.עוד נקבע, כי רק במקרים בהם מזונות הילדים נידונו לגופם טרם אישור ההסכם ובית המשפט בחן כדבעי את ההסכם באספקלריה של טובת הילדים, ככל שהוא נוגע למזונותיהם, יש לראות את ההסכם כמחייב את הילדים.
העולה מן המקובץ – קביעת בית משפט קמא, כי אין אבחנה בפסיקה באשר לתחולת ההלכה אימתי רשאים קטינים להגיש תביעה למזונותיהם כתביעה עצמאית, מנותקת מן הנסיבות בהן באה ההלכה אל העולם, מן הרציונאל של ההלכה וכן מהחלתה ו"שכלולה" ברבות השנים בפסיקת בתי המשפט.
מקרה בו תתקבל תביעה עצמאית למזונות קטינים שתוגש באמצעות הורה העותר להפחתת סכום החיוב למזונות בו התחייב בהסכם הינו מקרה נדיר וחריג..
האם יש לדון מחדש בפסק דין המזונות?
אין חולק על מסקנת בית משפט קמא, לפיה מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מוסמך כל הורה שהינו אפוטרופוס לקטין, גם אם אינו ההורה המשמורן, להגיש תביעה בשם הקטין בכל הנוגע לצרכיו. ברם – לא נראה כי סעיף זה מקנה בידי ההורה זכות קנוייה להגיש תביעה, בשם הקטין, בו עותר הוא להפחתת החיוב המוטל עליו, מכוח הסכם כלפיו. אם תאמר אחרת – יצרת מצב של ניגוד אינטרסים מובנה.
על אף טענותיו של האב בדבר המצב אליו נקלע, כמתואר בתגובתו לערעור ובכתב תביעתו להפחתת מזונות, אין מקום לדון מחדש בהלכות בית המשפט העליון באשר לנסיבות בהן יש לראות בתביעה למזונות כתביעה עצמאית וחדשה של הקטין ואין מקום ליתן לתביעת האב להפחתת מזונות (מוצדקת ככל שתהא) מקום לחסות תחתן.
לסיכום
בעוד שילדים רשאים להתעלם מפסק דין שאישר את מזונותיהם בהסכם גירושין, מבלי שהתקיים דיון נפרד במזונותיהם, ולהגיש את תביעתם לביהמ"ש לענייני משפחה (בין שפסק הדין ניתן על ידי בית המשפט ובין שניתן על ידי בית הדין הרבני), אין ההורה רשאי להתעלם מפסק הדין שאישר את ההסכם, וככל שמבקש הוא לשנות את החיוב, לו הסכים, כלפי מטה עליו להגיש תובענה להפחתתו.
