תובענה אשר הוגשה ע"י האם מיום 4.10.06 למזונות ילדים ותובענה נוספת, תביעה שכנגד, מיום 23.8.07, אשר הוגשה ע"י האב, להפחתת המזונות, לאחר שנפסקו המזונות הזמניים בתובענה הראשונה. כאשר בימ"ש בוחן תביעה למזונות קטינים, כאשר ברקע קיים הסכם גירושין בין ההורים, הכולל בחובו התייחסות גם למזונות הילדים, מתעוררת שאלה מקדמית והיא - האם מדובר בתביעה עצמאית או שמא מדובר בתביעה להגדלת מזונות.
באם המדובר בתביעה עצמאית, הרי ש"יבחן בית המשפט את צורכי המבקשים כפי שיוכחו בפניו בעת הדיון ועל בסיס צרכים אלה יקבע את דמי המזונות שהמבקשים זכאים להם. זאת, בלא להביא בחשבון את סכום דמי המזונות שנפסקו להם בעבר"; בעוד שבאם בתביעה להגדלת מזונות עסקינן, "על המבקשים... להראות כי חל שינוי נסיבות המצדיק להגדיל את הסכום..."
בהחלטה בעניין המזונות הזמניים, נקבע כי במקרה שבפנינו, צרכי הקטינים מעולם לא נבחנו ע"י ערכאה שיפוטית כלשהי. על פי הראיות אשר הוצגו, בעת אישורו את הסכם הגירושין, לא נכנס כב’ ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, לגופו של עניין, לרבות בעניין המזונות, אלא אישר את ההסכם כפי שהוא, על בסיס הסכמות הצדדים.
כמו כן, אמנם הוגשה תביעת מזונות קודמת לבית משפט זה, אך זו נמחקה ומעולם לא נידונה לגופה, ואף לא נפסקו מזונות טרום זמניים / זמניים בה. לאור כל האמור, נקבע בזאת כי בפנינו תביעה עצמאית של הקטינים למזונותיהם.
האם המזונות הזמניים יכובדו גם בפסק הדין הסופי?
מאחר והמדובר בתביעה עצמאית, לכאורה, אינו כבול ביהמ"ש להסכם אשר נחתם בין הצדדים, ועליו לבחון את צורכי הילדים במנותק מן ההסכם, על פי הצרכים המתוארים בתביעה העצמאית העומדת בפניו.
עם זאת, נראה כי יש מקום לבחון את ההסכם הקיים ולבדוק האם ניתן להתגבר על החלקים הבעייתיים ו/או המקפחים שבו, תוך תיקונם באופן שיעמדו בכללי הדין המצוי, וזאת, ברוח גישת חוק החוזים, סעיפים 31 ו-19, על פיה, ישנה מגמה לכבד את רצונם של הצדדים, ולהותיר את ההסכמות על כנן, ככל שהדבר ניתן. הווה אומר, גם מקום בו החוזה נגוע באי חוקיות מסיבה כלשהי, אך החוזה ניתן להפרדה בחלקים, באופן שעילת הביטול בגין אי- חוקיות נוגעת רק לאחד מחלקיו, יבוטל אותו חלק בלבד, תוך השארת יתר החלקים על כנם.
קרא גם:
הרציונל העומד מאחורי גישה זו היא התפיסה לפיה "הסכמים יש לכבד". מדובר בתפיסה מושרשת מתחום דיני החוזים, אשר סטייה ממנה מצריכה נימוקים. על אחת כמה וכמה, כאשר אין מחלוקת כי הצדדים להסכם היו בגירים שניהם, וצלולים בדעתם בעת חתימת ההסכם, ואף יתרה מכך- מיוצגים ע"י ב"כ. מקובלת גם טענת הנתבע, לפיה קיימת חשיבות גדולה לאין ערוך כי הסכמי גירושין, אשר נעשים פעמים רבות בעמל רב, לא יבוטלו בנקלה.
אכן, גישה אשר מאפשרת פריצת מסגרת ההסכם בנקלה, לרבות במקרה בו מדובר בתביעת מזונות קטין, עלולה להגביר התדיינויות ולפגוע בתמריץ הצדדים לנהל מו"מ, בניסיון להביא ליישוב המחלוקות בלא הכרעה שיפוטית. יוער כי במסגרת הדיון הסכימו ב"כ הצדדים כי ההסכם נשוא התובענה הינו הסכם כולל, ובו מכלול ויתורים ותמורות בנושאים שונים, ולא רק לעניין המזונות. אם כך, ברי כי פריצת המסגרת ההסכמית, עלולה לפגוע באיזון העדין של אותו הסכם.
ראשית, נראה כי הוראה לפיה לאחר גיל 15 יופחתו דמי המזונות למחצית, ויועמדו על סך 600 ₪, ולאחר גיל 18 לא ישולמו כלל, נוגדת את הדין המצוי ואף את המציאות הקיימת שבה בגיל זה קטינים עדיין סמוכים על שולחנם של הוריהם. שנית ומנגד, סכום המזונות אשר נקבע בהסכם, נקבע בעת שידעה האם היטב, בהיותה הורה משמורן, את צרכי ילדיה וכן היתה ידועה לה וודאי הכנסתו של האב, ופוטנציאל השתכרותו.
לעניין זה, יוער גם כי הסכום של 1,200 ₪ מתיישב עם קביעת הסכום המינימאלי למזונות, בלא מדור וחינוך, כפי שנקבע בפסיקה, בלא צורך בהוכחת הצרכים, ואף ממנו ניתן לסטות במקרים יוצאי דופן. שלישית, אין חולק כי בסוף שנת 2007, חלה ירידה בהכנסתו של הנתבע, עקב פרישתו ממקום עבודתו.
הנתבע ישלם למזונות הקטינים (התובעים) סך של 4,500 ₪ לחודש (1,500 ש"ח לכל אחד מהילדים הקטינים) וזאת החל מחודש 10/06 ועד חודש 12/07 כולל. מחודש 1/08 ואילך, ישלם הנתבע סך של 3,600 ש"ח (1,200 ש"ח לכל אחד מהילדים הקטינים). המזונות ישולמו לידי האם בנוסף לקצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח הלאומי, כאמור בהסכם.
הצדדים יישאו בחלקים שווים בהוצאות חריגות או מיוחדות הנוגעות לבן כאמור בהסכם. המזונות ישולמו עד הגעתו של כל קטין לגיל 18 או עד סיום י"ב על פי המאוחר שביניהם. מאותו מועד, ועד הגעתו של הקטין לגיל 21 או סיום שירות חובה – לפי המוקדם, יועמדו המזונות ע"ס 1/3 מהסכום המלא אשר השתלם בגין הקטין הנ"ל, עד אותו מועד.
בנוסף, ישאו שני הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חריגות או מיוחדות בתחומי הבריאות, אשר ביטוח בריאות ממלכתי אינו מכסה אותן, ובלבד שיהיה מדובר בהוצאות החיוניות לבריאותם של הקטינים. כמו כן, ישאו שני הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות ו/או מיוחדות, למעט שכר הלימוד, כאשר המדובר בהוצאות חינוך אשר לגביהן ניתן אישור מגורם פדגוגי מוסמך בדבר נחיצות הוצאתן.
לסיכום,
על פי הראיות אשר הוצגו, בעת אישורו את ההסכם, לא נכנס כב’ ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, לגופו של עניין, לרבות בעניין המזונות, אלא אישר את ההסכם כפי שהוא, על בסיס הסכמות הצדדים. כמו כן, אמנם הוגשה תביעת מזונות קודמת לבית משפט זה, אך זו נמחקה ומעולם לא נידונה לגופה, ואף לא נפסקו מזונות טרום זמניים / זמניים בה. לאור כל האמור, נקבע בזאת כי בפנינו תביעה עצמאית של הקטינים למזונותיהם.
