שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, הביע בפסיקתו את הסוגיה העוסקת במזונות ילדים אשר נולדים מחוץ לנישואין - "ילדו של אדם הוא ילדו הטבעי, יוצא- ירכו. אין ילד חוקי ובצידו ילד "בלתי חוקי. אדם חייב במזונות יוצאי חלציו באשר יוצאי- חלציו הם. חובה היא על האב לזון את ילדיו. זה כלל גדול בחוק המזונות, והוא כלל מן המעלה הקונסטיטוציונית, כלל הנמנה עם אותם כללים היוצרים דמותם של אדם וחברה ועם ומדינה".
סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במקרה של ילדה אשר נולדה כתוצאה מרומן בין גבר נשוי לעמיתתו לעבודה. האב, נשוי ואב לשלושה ילדים, ניהל רומן עם חברה לעבודה, אישה בת 44. היות ומדובר באישה בגיל יחסית מבוגר להרות, לא השתמשו בני הזוג באמצעי מניעה. עם זאת, בשלב מסוים הרתה האישה.
האם הגבר הבטיח לעזוב את אשתו לטובת המאהבת?
למרות התנגדותו של הגבר, גמרה האישה אומר להביא את הילדה לאוויר העולם. האב המשיך להתכחש לאבהותו אך פסק דין אשר ניתן בעניינו, לצורך קביעת אבהות, אישר את קשריו הביולוגיים של הנתבע לקטינה. בעקבות כך, הגישה האישה תביעה למזונות ילדים לבית המשפט לענייני משפחה.
התובעת טענה כי מערכת היחסים בין הנתבע לבינה נמשכה כשנה וחצי ובמהלכה השמיע הגבר הצהרות באוזניה כאילו הוא מתעד לעזוב את אשתו עבורה. במסגרת כתב התביעה, ציינה האישה כי הנתבע משתכר משכורות נאות העומדות על כ-28,000 שקלים בחודש ועל כן יש לחייב אותו במזונות הקטינה בשיעור של כ-10,000 שקלים בחודש. לטענתה, הואיל והנתבע אינו משתף עימה כל פעולה בגידול הילדה - כל הנטל נופל עליה ומשכך יש לחייבו בסך כאמור.
הגבר טען, לעומת זאת, כי הוא חייב במזונות הקטינה אך לא בשיעור שנטען על ידי התובעת. לדבריו, במהלך הקשר האינטימי עימו, אמרה לו התובעת כי אינה מעוניינת להיות אם ובחרה היא מרצון בחיי הרווקות. כמו כן, הנתבע הוסיף כי קיים יחסי מין עם האישה רק כאשר סיפרה לו שהיא נוטלת גלולות למניעת הריון ונכנסה להריון רק לאחר טיפולי פוריות. למעשה, האב טען כי על בית המשפט להתייחס לנסיבות הולדתה של הקטינה בבואו לפסוק את מזונותיה.
"אב בעל כורחו"?
לגישתו, משבחרה האם במכוון ומשיקוליה הבלעדיים להעדיף את זכותה להיות הורה על פני זכותו שלא להיות הורה, והפכה אותו "לאב בעל כורחו", הרי במישור החוזי הביעה את אחריותה והסכמתה לקבל על עצמה את כל הקשור בגידול הקטינה.
בית המשפט ציין כי בכל הנוגע לצרכי קטינים, העולים על צרכיהם הבסיסיים, אלו חלים על הוריהם מדין צדקה.
מזונות מדין צדקה משולמים לכל ילד באופן שונה, ושיעורם נקבע בהתבסס על יכולתם הכלכלית ואמידותם של ההורים. השופט ציין כי אמנם האב משתכר סכומים נאים בכל חודש, אך המגמה בפסיקה הינה הבאת האב והאם לשוויון בחובות ובזכויות גידול הילדים. לאמור, יש להתחשב ביכולתה הכלכלית של האם בבואו של בית המשפט לפסוק מזונות הקטינה מדין צדקה.
קראו עוד בתחום:
טענותיה של האם בדבר צרכיה של הקטינה מבעד לצרכיה הבסיסיים נסתרו במהלך המשפט. בכתב התביעה ציינה כי המזונות עומדים על כ-10,000 שקלים, בתצהירה על כ-8,000 שקלים ובמהלך המשפט סכומים שונים התרוצצו בהיכל. השופט ציין כי בהעדר אסמכתאות לביסוס צרכי הקטינה המדויקים, יש להכריע על פי אמדן.
הלכה הפסוקה בעניין זה קובעת כי בית המשפט כאשר עובדות אלה אינן שלמות וקשה להגיע על פי חומר הראיות לממצא ברור לפיהן, יכול השופט לאמוד את צרכיהם של הילדים גם על פי ניסיון החיים שלו כשופט היושב בקרב עמו. בסופו של היום, בית המשפט פסק עבור הקטינה מזונות בסך 2,700 שקלים לחודש, ו-500 שקלים דמי טיפול לחודש עד הגיעה לגיל 8.
