הצדדים היו נשואים בעבר, נישואיהם הותרו בהחלטת כב’ בית הדין הרבני. ביום 30.5.02 ניתן פסק דין למזונות הילדים. במסגרת פסק הדין בהסכמת הצדדים נקבע כי המשיב ישלם סך של 2,000 ₪ למזונות הקטינות. לצדדים דירה. בעלי הזכויות בדירה הינם המשיב, המבקשת ואמה.
האם בידי המבקשת לשלם למשיב על דרך של קיזוז חוב מזונות בתיק הוצל"פ?
הקיזוז הינו סעד של עזרה עצמית המהווה, למעשה, דרך לפירעון חוב כספי ולפקיעת החיוב. הקיזוז חל גם בעקיפין על חיובים שמקורם אינו בחוזה עפ"י ס’ 61(ב) לחוק החוזים. משמע, המחוקק הכיר בזכות הקיזוז והסדירה נורמטיבית. מדובר בקיזוז מהותי, דהיינו - קיזוז המופעל על ידי החייב, כדרך לתשלום חובו הכספי לנושה, וזאת להבדיל מקיזוז דיוני, המופעל על ידי בית המשפט, לצורך קביעת החובות והזכויות בין המתדיינים.
קרא עוד:
החוב שהצטבר בהוצאה לפועל עד כה הינו חוב קצוב, כמו גם סכום התמורה בגין חלקו של המשיב בדירת הצדדים. חיוב כספי יחשב כ"קצוב", אם הוא נקוב בסכום כסף או אם ניתן לקבוע שיעורו על ידי פעולה אריתמטית פשוטה, להבדיל מפעולה המחייבת הערכה או שומה. כמו כן, אין חולק כי "הגיע המועד לקיומם" של החיובים הואיל ועסקינן בחוב עבר בגין דמי מזונות, וכן משעה שהמבקשת הודיעה כי ברצונה לרכוש את חלקו של המשיב בדירה, כאמור בהסכמות הצדדים, הגיע המועד לתשלום התמורה על ידה.
החוב בתיק הוצאה לפועל הינו חוב מזונות עבר ומשעה שהקטינות ניזונו על ידי אמם, חרף חיובו של המשיב במזונותיהן, יש לראות המבקשת כזכאית לקבל מהמשיב את חוב המזונות בו לא נשא.
הגבר לא שילם את המזונות במשך תקופה ארוכה - הקיזוז מותר
משעה שאין חולק כי המבקשת כלכלה את הקטינות כאשר המשיב לא שילם דמי המזונות שנפסקו לטובתן, קמה לה הזכות להשבה, ומשזו הומחתה לה ע"י הקטינות, היא ברת קיזוז.ניתן לראות במבקשת כמי שהומחתה לה זכותם של הקטינים, ומשעה שנקבע בפסק הדין למזונות כי דמי המזונות ישולמו לידי המבקשת, די אם כן בהודעת הקיזוז שאינה דורשת הסכמת הצד השני.
אין זה סביר, ומשנה תוקף משעה שעסקינן במזונות קטינים, כי המשיב אשר חב חוב מזונות כה משמעותי, בגין מזונות שלא נשא בהם מיום פסק הדין עד כה, יתנגד לקיזוז בטענות משפטיות אשר כאמור אין בידי לקבלן, ועל ידי כך יטיל על המבקשת נטל נוסף של נקיטת הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל, הדורשים זמן ומאמץ לגביית חוב מזונות שאינו שנוי במחלוקת, ואף יאלצה להוציא כספים נוספים לשם תשלום התמורה נוסף על אלו שכבר הוציאה לצורך כלכלת הקטינות.
הלכה פסוקה היא כי קיזוז כמוהו כתשלום חוב, בבחינת תרופה של "עזרה עצמית" להפחתת שיעור החוב, ומכאן אכן יש לראות בקיזוז כתשלום, וכפועל יוצא לקבל את טענת המבקשת כי מילאה אחר החלטת בית המשפט כלשונה.
לסיכום,
מכל המקובץ והטעמים דלעיל, יש לקבל את הבקשה, ולהורות לכונסי הנכסים לפעול לצורך העברת הזכויות בדירה על שם המבקשת לאחר שתומצא לבית המשפט אסמכתא בדבר הקטנת החוב בתיק ההוצל"פ מזונות לפחות בשיעור התמורה בגין רכישת זכויותיו של המשיב בשיעור 33% בדירת הצדדים (לאחר ניכוי יתרת המשכנתא לסילוק).
