בית המשפט נדרש לבחון האם יש להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד גבר אשר איננו נושא בנטל תשלום מזונות ילדים. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בחן בית המשפט את הקריטריונים להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ.
ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תובעה
הלכה פסוקה היא כי בכל הנוגע לנטל ההוכחה בבקשה לסעד זמני, מוטל על המבקש את הסעד להציג הוכחה לכך שישנן ראיות לכאוריות שיש בהן לקיים את עילת התובענה. במקרה דנן מדובר בבני זוג אשר להם שתי בנות משותפות ובין הצדדים נחתמו הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסקי דין.
קראו עוד בתחום:
- אישה עגונה אחראית לאי אכיפת צו עיכוב יציאה מהארץ על בעלה
- ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ בגין אי המצאת מסמכים, האמנם?
- בקשה למתן צו עיכוב יציאה מהארץ מהיום להיום - דחייה בגין חוסר תום לב
שני ההסכמים הללו כללו באופן מפורש את חובתו של האב בתשלום מזונות ילדיו. האב טען כי החתימה על ההסכם הראשון נעשתה כאשר הוא איננו מיוצג על ידי עורך דין ולא היה לו מושג על מה הוא חותם. עם זאת, החתימה על ההסכם השני הייתה כאשר היה האב מיוצג על ידי ב"כ (המייצג אותו גם במסגרת ההליך המשפטי דנן). אי לכך, בית המשפט קבע כי האב מודע לחובתו לשלם את מזונותיהן של בנותיו. כמו כן, מזה שנה הגבר איננו משלם את מזונות הבנות על פי ההסכם.
חשש הכבדה
בהתאם לתקנה 384 לתקנות, על המבקשת מוטל היה להוכיח כי ישנו חשש סביר כי האב עומד לצאת מהארץ לתמיד או לתקופה ממושכת, באופן בו יוותרו היא ובנותיה מול שוקט שבורה. בית המשפט קבע כי המבקשת עמדה בתנאי זה, אם כי בדוחק רב. השופטת ציינה כי התנהגותו של המשיב (לא הופיע לחלק מהדיונים בהליכים המשפטיים), והעובדה כי למעשה הוא מתנער כעת מכל מחויבות כלפי המבקשת, הטו כף זה לטובת האם.
קראו גם:
- צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל העובד בחו"ל - תביעת גירושין
- האם בית המשפט העליון יעכב החלטה של בית הדין הרבני?
- צו עיכוב יציאה שהוצא ותביעת פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם
שנית, המבקש איננו בעל נכסים בישראל והוא אף לא פעל על מנת להבטיח ערובה לתשלום החוב לאחר יציאתו מהארץ. זאת ועוד, האב הינו תושב חוץ ועל כן ישנו חשש סביר כי לא ישוב הוא לישראל לאחר עזיבתו.
שיקולי יושר
הלכה פסוקה היא כי בבואו של בית המשפט לבחון הוצאתו של צו עיכוב יציאה מהארץ, על השופטים להתייחס גם לתום ליבם של הצדדים, הן מבחינת הבקשה והן מבחינת התנהלותם. השופטת קבעה כי לאחר שמיעת חקירת שני הצדדים, ובחינת כתבי הטענו. עמדה האישה בנטל זה מבחינת תום הלב והפסיקה.
מאזן הנוחות ושאלת הוגנות הסעד בנסיבות העניין
במאזן הנוחות הכולל יש לבחון, בהתאם לתקנה 362(ב)(1) לתקנות, ולאחר ששמעתי את הצדדים קבעה השופטת כי היא סבורה שידה של המבקשת היא על העליונה, ויש להבטיח את תביעתה. השופטת ציינה כי בבחינת הנזק אשר ייגרם למבקשת אם לא יינתן הסעד של עיכוב יציאת האב מהארץ, לעומת הנזק אשר ייגרם לאב עם תעוכב יציאתו זו, יש לקבוע שנזקה של האישה רב יותר.
לסיכום, בית המשפט קבע כי יש להתייחס לעובדה שהאב הינו תושב חוץ ולהעניק לו אפשרות לצאת מהארץ בהתאם לבטוחות מתאימות. ראשית, בית המשפט קבע כי על האב להפקיד בטוחות בסך כולל של כ-270,000 שקלים וזאת בשיעור גובה חוב המזונות.
