ביום 23.7.06 הגישו התובעים באמצעות אמם תובענת מזונות. נחתם בין האם והנתבע הסכם גירושין ביום 27.12.98, אשר קיבל תוקף של פסק דין. הסכם הגירושין היה מקיף, וכלל ויתור כלכלי מצד האב כנגד מחצית זכויותיה הסוציאליות של האם כנגד חלק ממזונות הקטינים. התובעים מבקשים את הגדלת המזונות. הלכה פסוקה היא כי בתובענה להגדלת מזונות נסיבות שינוי השתכרותה של האם מספיקים כדי להוות שינוי נסיבות. יש לשים את הדגש שאין טענה בפגיעה ביכולת השתכרות האב (מנותק מהקטינים עצמם) אלא המצב הכלכלי הקיים למעשה.
קראו עוד בתחום:
אין חולק שהאם פרשה ממקום עבודה מצוין כדי להפוך לעצמאית. נשאלת השאלה האם מדובר ברצון להפוך לעצמאית ברצון כנה לטפל בקטינים? בקביעת ממצאים בתמיכת התובענה נטל הראיה על האם בהטיית מאזן הצטברות הראיות.
ביהמ"ש לא שוכנע שהאם הרימה הנטל המוטל עליה. לא זו אף זו כאשר הניסיון הראשון נכשל האם המשיכה לנסות מזלה להצליח כעצמאית. במצב כזה בידי האם ליצר שינוי נסיבות לפי בחירתה. לכן המבחן הוא "יכולת השתכרות".מבחן זה חל על שני ההורים.
האם צרכי הילדים גדלו עם השנים והאם הוכחה צמיחה זו?
יתכן שצרכי הקטינים גדלו במהלך השנים ונוספו הוצאות נוספות כגון השתתפות בחוגים ובהגדלת הנטל על האם עקב הפחתת התדירות בהסדרי הראיה מצד האב. לכן יש לקבוע שאין די שינוי נסיבות כדי להצדיק הגדלת מזונות נוכח קיום יכולת השתכרות האם אשר מהווה מרכיב חשוב בהשתתפותה במזונות הקטינים. זאת מאחר ונוכח גילם מדובר במזונות מדין צדקה.
קרא גם:
תובענה עצמאית של הקטינים
זכות כל צד אשר טוען לויתורים כלכליים במסגרת ההסכם החדש לפתוח בהליכי שיפוטי להשבת הזכויות ו/או כספים שעברו לצד השני במכלול האיזונים של ההסכם שעשו ביניהם כוללים גם את גובה מזונות הקטינים והאופן בו ישולמו.
ההסכם נשאר על כנו בהתאם לדיני חוזים. ההתחייבויות לא מתבטלות אף אם ביהמ"ש מקבל את התובענה וקובע סכום מזונות נמוך מהסכום הנקוב בהסכם הגירושין. יחד עם זאת מה שיישאר מהסכם הגירושין הינו תביעת השיפוי מצד האב או האם אחד כנגד רעהו.
לטענתה של האם, עמד בבסיס ההסכם בין הצדדים הסדר קודם במסגרתו הביעה האב את הסכמתו לגובה המזונות בשילוב תנאים ומוסכמות אחרות. אם האב אינו משלם אזי רשאית היא לתבוע תרופות בגין הפרת ההסכם לפי דיני החוזים בתוך כך קיימת האפשרות לעתור לסעד של השבה המתייחס להסדר המוקדם בין ההורים כצדדים לחוזה, מאחר ולטענתה הצד שקיבל תמורה אינו פועל בהתאם לחיובים הנובעים מההסדר.
במתווה של דיון בתובענה חדשה ועצמאית למזונות, יכולת השתכרות האם הינה חלק מהשיקולים בקביעת מזונות הקטינים. אולם, המציאות הקיימת נכנסת לתמונה לא מקובל עלי שיש לרדת לנכסי אחד ההורים (האב), ללא התייחסות בכלל לנכסי האם. לא מדובר בחיוב מזונות לתקופה ארוכה, שכן קטין אחד כבר בין 17 והשני בן 13. כל הורה חייב לנצל את מלוא יכולת ההשתכרות שלו ושלה כדי להטיב עם הקטינים.
לפיכך, יש להגדיל את מזונות הקטינים. האב ישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן בסל בריאות לרבות טיפול פסיכולוגי על פי המלצת גורם מקצועי. נושאים במחלוקת יפתרו באמצעות הגורם המטפל.
בנוסף, האב ישא בהוצאות חינוך לרבות שיעורי עזר על פי המלצות הגורם החינוכי והמקצועי ספרים, אגרת חינוך, טיולים, הכול בכפוף לקבלות /חשבוניות. מחלוקת בין הצדדים תוכרע על ידי הגורם החינוכי המקצועי כפוף להגשת בקשות הנחה של אם חד-הורית.ההורים ישאו שווה בשווה בעלות החוגים הקיימים לקטינים כנגד דרישת תשלום ובכפוף להגשת בקשה להנחה כאם חד-הורית.
לסיכום,
במקרה דנן, לא הוכח שינוי נסיבות אשר בשל כך יהיה צורך להגדיל את המזונות. עם זאת, המדובר בתובענה עצמאית של הקטינים ובכפוף למבחן יכולת ההשתכרות של ההורים יש להגדיל את המזונות להם זכאים הקטינים.
