מזונות זמניים הינם דמי מזונות אשר נפסקים לילדים או לאישה ממועד הקרע בין הצדדים ועד לפסיקת המזונות הקבועים בבית מהשפט. היות ומדובר בסעד זמני ודחוף, פסיקת מזונות זמניים נעשית על דרך האומדנה והשופטים אינם נכנסים לעובי הסוגייה בבואם לפסוק מזונות זמניים. האם במקום בו ישנם פערים גדולים בין המזונות הזמניים לבין המזונות הקבועים, קיימת לצד הנפגע עילה לתבוע את ההפרש מבן זוגו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בין בני זוג ידועים בציבור.
בני הזוג במקרה דנן חיו במשך מספר שנים בתור ידועים בציבור. במהלך קשר זה נולדו להם שני ילדים. מדובר בבני זוג אשר היו בעבר נשואים ולשניהם ילדים גם מנישואיהם הקודמים. באפריל 2000 הגישה האישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה אשר עניינה מזונות ילדים ומשמורת.
קראו גם:
- האם האמא תשלם מזונות זמניים לילדים במשמורת האב?
- מחלוקת בין אישה לעורך הדין לגבי שכר הטרחה בתביעת גירושין
- שימוש בכספים בחשבון משותף למרות פסק דין מזונות זמניים
- ההורים מתנגדים, האם הסבא והסבתא יזכו להסדר ראייה עם נכדתם?
כמו כן, התובעת טענה למזונות זמניים לילדים. בית המשפט פסק עבור האישה מזונות זמניים בסך של 6,500 שקלים לחודש. כשלוש שנים לאחר מכן ניתן פסק דין סופי בתביעות אלו אשר העלה תמונה קשה ביותר לגבי הקשיים הפסיכולוגיים מהם סבלו הילדים בגין הריחוק מאביהם. במסגרת פסק דין זה נקבעו מזונות קבועים נמוכים בהרבה. יצויין כי המזונות הקבועים נפסקו בהפרש משום שהבן עבר לגור בפנימייה סגורה (וזאת בעקבות האירועים הקשים אשר עברו עליו, על אחותו ועל הוריו).
הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין אשר נגע לגובה המזונות. במסגרת ערעורו, עתר הגבר לקיזוז המזונות הקבועים בגין תשלום היתר המופרז של המזונות הזמניים. לדבריו, שילם הוא ביתר כ-160,000 שקלים וזאת משום שהאישה הפריזה בתיאור צרכיהם של הילדים.
המסגרת המשפטית והרציונאל מאחורי המזונות הזמניים
השופט אליקים רובינשטיין כתב בפסק הדין כי התלבט הוא במידה מסוימת בשאלת הקיזוז. השופט ציין כי ההלכה הפסוקה קובעת שבית המשפט רשאי להתערב בשאלת השבתם של מזונות קבועים שהופחתו בערעור אשר התברר כי שולמו ביתר. לגבי מזונות זמניים, נקבע כי סמכותו של בית המשפט מצומצמת יותר.
השיקול המרכזי המנחה את בית המשפט במקרים אלו הינו כמובן השפעת הקיזוז על רווחת בן הזוג והילדים. לאמור, לעיתים הכספים אשר נפסקו ביתר כבר נצרכו, ואם יקוזזו אחורנית עלולה להיווצר מחסור במשפחה. ברם, ייתכנו מקרים בהם לא יהיה מנוס מהשבת מזונות שהתברר כי שולמו ביתר.
- קצבת שארים עבור ידועה בציבור למרות אי עמידה בתנאי שלוש שנים
- האם הלכת השיתוף בין בני זוג מנוחים - ידועים בציבור שהגבר היה חשוד ברצח
- התנגדות לסמכות בית הדין הרבני על ידי ידועה בציבור - ענייני ירושה
- האם בני הזוג המנוחים היו "ידועים בציבור"?
"ככלל, דומני שהשכל הישר מחייב, כי לא ייווצר פער גדול בין מזונות זמניים למזונות קבועים", כתב השופט רובינשטיין בפסק הדין, "לגבי שניהם נערך הליך שיפוטי. הטוב ביותר הוא לשאוף לכך שההחלטה על מזונות קבועים תבוא במהרה, בלא השלב של מזונות זמניים, או שיהא שלב המזונות הזמניים, כשהמדובר בצורך בבירורים עובדתיים מפורטים ובראיות למזונות הקבועים, קצר ככל האפשר".
משמעות הפער בין המזונות הקבועים לזמניים
במקרים בהם קיים פער משמעותי בין המזונות הזמניים למזונות הקבועים, עולה מאליה ההנחה כי ייתכן והמצג אשר הוצג בפני בית המשפט בקביעת המזונות הזמניים לא היה מצג אמת. מדובר למעשה במראה דו-צדדית. לאמור, כאשר המזונות הקבועים נמוכים באופן משמעותי, יכול הגבר לבקש כי יושבו לו הסכומים ששולמו ביתר. כמו כן, כאשר המזונות הקבועים גבוהים בהרבה, ייתכן ויידרש הגבר להשלים את הסכום במסגרת המזונות הקבועים. הדברים נעשים, עם זאת, מתוך זהירות חברתית ואנושית.
במקרה שלפנינו האב טען כי נוכח המזונות הקבועים שנפסקו נמצא ששילם 159,000 ש"ח ביתר. סכום שכזה, הנפרס על פני תקופה קצרה של כארבע שנים, אומר דרשני. דומה כי אילו אכן היו אלה פני הדברים, יתכן שראוי היה לשקול לדון בדרישה לקיזוז או השבה – חלקית או מלאה.
עם זאת, השופט ציין כי אין זה המצב לאשורו כאן. הסיבה המרכזית לפער בין המזונות הזמניים למזונות הקבועים לא הייתה "מצג שווא" שהוצג בזמן הדיון במזונות הזמניים. יש לזכור כי בזמן הדיון במזונות הזמניים התגורר הבן עם האם ורק באוקטובר 2002 עבר למסגרת פנימיתית. מסיבה זו לא ניתן לומר כי בתשלום מופרז הנובע ממצג שווא עסקינן, ולפיכך גובר העיקרון של טובת הילדים המחייב הימנעות מקיזוז או השבה. בנסיבות המקרה אין מקום לשקול השבת המזונות הזמניים הללו.
