מזונות זמניים הינה פסיקת מזונות אשר נעשית בשתי דרכים – האחת, תביעה של הקטין (באמצעות אימו) למזונות זמניים לאחר שהנתבע, האב, הגיש כתב הגנה. השנייה, קביעת מזונות זמניים במסגרת בקשה לכך בדיון הראשון אשר נערך בעניין המזנות. בית המשפט קובע מזונות זמניים מבלי להיכנס בעובייה של הקורה, וללא בחינת מדוקדקת של הצרכים ויכולות ההשתכרות.
מזונות זמניים נתבעים בסכום מסוים אשר נטען על ידי המבקש. האם ניתן, במקרים מסוימים, לפסוק סכום גבוה יותר מהמבוקש? הפסיקה הביעה בעבר ספק האם בכל מקרה אין לפסוק מעבר לסכום אשר נדרש בפריט זה או אחר, וזאת בשעה שאין כלל חריגה מהסכום הכללי שנתבע.
מכאן ניתן לומר, לכאורה, כי אם כך ניתן לפסוק מעבר לסכום של פריט אחד מפריטי המזונות, קל וחומר שלא ניתן להעניק סכום כולל מעבר לסכום המזונות הנתבע במסגרת התביעה העיקרית. במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נתבעו מזונות זמניים בשיעור של 10,000 שקלים לחודש, וזאת לעומת מזונות קבועים בשיעור של 4,000 שקלים בלבד.
השאלה המתבקשת הייתה - האם יש לבית המשפט הסמכות והרשות לחרוג מעבר לפסיקת מזונות בשיעור של 4,000 ₪ בחודש, ככל שאכן מוכח לפניו שצרכי הקטינים עולים על סך זה, וכל זאת רק בשל הגבלת סכום העתירה בכתב התביעה?
בית המשפט הדגיש כי למרות שבמסגרת התביעה העיקרית, העריכה האם את צרכי הקטינים בכ-6,000 ₪, היא עתרה וחזרה ועתרה לחייב את הנתבע בלא יותר מאשר 4,000 ₪.
פסיקת מזונות - שונה ויוצאת דופן
פסיקת מזונות ילדים הינה פסיקה שונה ויוצאת דופן מהליכים ממוניים רגילים, ואין להתייחס אליה בתור עוד תביעה כספית אשר בצידה סכום נוקשה וקשיח. השופט, אסף זגורי, כתב בפסק הדין כי ישנן מקרים בהם נסיבות חריגות תצדקנה פסיקת סכום גבוה יותר בגין מזונות, וזאת כל אימת שתינתן לאב האפשרות הראויה וההגונה להתגונן מפני שינוי חזית זה.
לדוגמא, האם בגלל עליית מחירי המים או החשמל, או בשל שינוי בצריכה מעונת הקיץ לעונת החורף, הקטינים לא יהיו זכאים לקבל מאביהם השתתפות ראויה במלוא הוצאות החזקת המדור, וזאת רק משום שהסכום בתביעה המקורית הוגבל? "הדבר אינו סביר ואינו הגיוני", קבע השופט זגורי.
קראו עוד בתחום:
- שיקולי צדק ושוויון בפסיקת מזונות זמניים - התחשבות באב עני
-
האם אב אשר נמצא במעצר בית ישלם מזונות זמניים? - פסיקת מזונות קטינים - מגורים משותפים של ההורים
פסיקת מזונות איננה הליך אזרחי קלאסי, קבע השופט, מדובר בהליך בענייני משפחה אשר יש לבחון אותו בזהירות ולהקפיד להימנע מעיוות דין כאשר הנפגעים מכך עלולים להיות קטינים. לשם הגשמת רציונאל זה, העמיד המחוקק את סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1955.
תכליתה סעיף 8 לחוק, בין השאר, היא כי בית המשפט רשאי לסטות מהוראת התקנות המסדירות את סדרי הדין הנוהגים בפניו, וזאת כאשר ישנן נסיבות מיוחדות ובאין הוראה אחרת עפ"י חוק ביהמ"ש למשפחה או התקנות שהותקנו מכוחו. במילים אחרות, כאשר בית המשפט סבור שיהא בכך כדי לסייע לעשיית משפט צדק.
