האם אב אשר סייע לאישה להרות מתרומת זרע ללא קשר זוגי בין השניים, חייב בתשלום מזונות ילדים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. האם, מרצה באוניברסיטה, ביקשה להרות ועל כן פנתה לאב כי יספק לה מזרעו. הגבר נענה לבקשתה בחיוב והסכים לתהליך הזרעה מלאכותית. התהליך, כאמור, בוצע בידיעתו ובהסכמתו המלאה. כתוצאה מתרומת הזרע הנ"ל, נולדו לאישה, במזל טוב, זוג קטינות תאומות.
האב טען כי הוא איננו אמור לשאת במזונות הקטינות, אך בית המשפט לענייני משפחה קבע כי יש לבצע קביעת אבהות לאחרון. לאחר שנמצא כי הנתבע הינו אבי הקטינות, הגישה האם תביעה למזונות מן האב בבית המשפט לענייני משפחה. האב טען כי בנסיבות התיק דנן, לא ניתן לבודד את אופן הגעת הקטינות לעולם.
קראו עוד בתחום:
- האם פטור מתשלום מזונות בגין קטינות מרדניות?
- מזונות לאחר בגידה
-
האם ההורים יחויבו במסגרת בחינת הכנסתם בדמי מזונות הקטין? - שיתוף האב בקביעת הוצאות חריגות לקטין
- מזונות בעבור שהות הילדים עם האם כאשר האב הורה משמורן
לטענתו, לא מדובר בזוג אשר התכוון להביא ילד משותף, אלא באישה אשר הייתה מעוניינת במודע להיות אם חד הורית. כמו כן, האב ציין כי הכנסתה של האם הינה גבוהה, בעוד הוא פוטר מעבודתו. כמו כן, האב הוסיף כי גם במידה ויפסקו מזונות בעניינו, יש להפעיל במקרה דנא את עיקרון השוויון בדמי מזונות ולחייב את האישה באופן זהה.
האם האב חייב במזונות?
ההלכה הפסוקה קבעה כי קיימת חובה כלפי אב לזון את ילדיו הקטינים, גם במקרים בהם הם נולדו מחוץ למערכת הנישואין. הגישה המשפטית בישראל גורסת כי אין להפלות בין ילד "חוקי" אשר נולד בתוך מערכת יחסים, לבין ילד "לא חוקי" שהבאתו לעולם נעשתה מחוץ למסגרת הנורמטיבית של בני זוג נישואים.
בית המשפט ציין בפסק הדין מדובר בהלכה אשר טובה גם בארצות נוספות בעולם המערבי. "במקרה שלפנינו, מדובר בצדדים יהודים", כתב השופט בפסק הדין, "על כן ייפסקו המזונות על פי דינם האישי - הדין העברי".
יש לציין כי עילת חיוב אב במזונות ילדו היהודי בדין העברי, היא האבהות, ללא קשר לשאלה האם הקטין נולד מחוץ או בתוך מערכת נישואין. כמו כן, היקף החיוב במזונות הכרחיים של קטין שנולד מחוץ למערכת נישואין זהה לשל קטין בעל אותם צרכים אשר נולד לזוג נשוי.
האם האב יישא במזונות מדין צדקה?
דמי מזונות מתחלקים במשפט הישראלי לשניים, מזונות הכרחיים ומזונות מדין צדקה. בהערכת המזונות ההכרחיים, לגביהם חב האב בכל מקרה לבדו, נלקחים בחשבון הגורמים הבאים - צרכי הקטין, את גובה הכנסת האב, יכולתו הכלכלית וצרכיו.
- קביעת דמי מזונות ילדים כאשר תצהירי ההורים אינם אמינים
- האם האמא תשלם מזונות זמניים לילדים במשמורת האב?
- שינוי דמי מזונות - תביעות נגדיות
לגבי צרכים שמעבר לצרכים ההכרחיים, חלה החובה על שני ההורים, מדין צדקה, ובהתאם ליכולתם. בית המשפט קבע כי למרות שמדובר בחובה של האב מכורח הפסיקה, במקרה זה יש לסטות מן ההלכה הפסוקה. בפסק הדין נכתב כי במקרה דנן, בו האם בחרה מראש להיות אם חד הורית, והיא מנהלת הוצאות חריגות לגבי הקטינות ללא אישורים מתאימים, אין מקום להורות לאב להשתתף בהם.
השופטת ציינה כי בנסיבות הקיצוניות של המקרה, בהן אם פנויה מחליטה להביא ילד לעולם מחוץ למסגרת הנישואין (בהזרעה מלאכותית), ונוכחותו של אב בחיי הקטין אינה וודאית כלל וכלל (במיוחד כאשר כבר בתחילת ההריון האב נעלם מהתמונה), הרי מלכתחילה האישה לקחה על עצמה אחריות גדולה יותר. במקרה כזה, חובת האב מצטמצמת למזונות ההכרחיים, והוא אינו חייב לספק רמת חיים שהאם קובעת.