האם בעל אשר התגרש מאשתו זמן קצר לאחר שנולדו לה זוג תאומות כתוצאה מהפריה חיצונית של תורם זרע זר, חייב בתשלום מזונות ילדים ואחריות בנוגע למשמורת? האם קיים חשש לממזרות במקרה זה וכיצד ניתן להגן על עתידן של הקטינות מחד, וזכותו של האב שלא לזון ילדים שאינם שלו מאידך?
מדובר בבני זוג אשר התחתנו בשנת 2001. הקטינות הינן תאומות אשר נולדו בשנת 2004 והנתבע נרשם כאביהן. חודשיים לאחר לידתן של הקטינות, נפרדו בני הזוג והתגרשו. אי לכך, הגישה האישה תביעה כנגד הגבר ובה עתרה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום מזונותיהן של הקטינות ומשמורתן.
בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא דחה את תביעתה של האישה. בית המשפט קבע כי הקטינות נולדו בהזרעה מלאכותית מתורם זר ומבחינה הלכתית אין לגביהן חשש לממזרות. כמו כן, נקבע כי הגבר לא הסכים, לא ידע ולא היה קשור ללידתן של הקטינות. אי לכך, בית המשפט פסק כי אין לייחס לנתבע שייכות או חובה בנוגע לקטינות.
האישה מערערת בשמה ובשם הקטינות
האישה הגישה ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי באזור מרכז. במקביל, מונתה עורכת דין ניטראלית כאפוטרופא לדין של הקטינות. במסגרת ההליכים בערעור הוסכם על הצדדים כי פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה יוותר על כנו, והערעור יידחה ללא הוצאות. עוד נקבע כי הגבר יוותר על חוב של האם כלפיו וישלם לה 72,000 שקלים בתשלומים.
כמו כן, נקבע כי האם תהיה האפוטרופסית היחידה של הקטינות, המשמורת עליהן תהיה בידיה, שם משפחתן יומר לשם משפחת האם והקטינות והאם מצהירות שאין ולא תהיה להן תביעות נוספות כנגד הגבר. הסכמה זו התקבלה על ידי הצדדים וניתן לה תוקף של פסק דין.
קראו עוד בתחום:
- האם יש לערוך בדיקת אבהות לקטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית?
- הפריה חוץ גופית - האם יכולה להרות מגבר נשוי?
- מידע אודות תרומת ביציות
במקביל, התנהלו בין האישה והגבר הליכים נוספים במסגרתם עתרה האם לבית המשפט המחוזי לבטל את פסק הדין שאישר את הסכם הפשרה. תביעה זו נדחתה. לפיכך, הקטינות הגישו תביעה עצמאית, באמצעות האם, לשם ביטול פסק הדין כאמור. עתירה זו נדחתה אף היא.
כמעט שנתיים לאחר מכן, הגישו הקטינות בקשה נוספת באמצעות אימן להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק הדין בית המשפט המחוזי מרכז. הרשמת דחתה את הבקשה בקובעה כי חרף רגישות הנושא האמור, המבקשות לא הציגו בפניה "טעם מיוחד" אשר יצדיק את האיחור הניכר בהגשת בקשת הערעור.
הרשמת דחתה את טענותיהן של המבקשות, אחת לאחת, ואף ציינה את האינטרס הציבורי שבעיקרון סופיות ההליך. המערערות לא אמרו נואש והגישו עתירה בעניין לבית המשפט העליון.
האם היה על בית המשפט למנות מומחים מקצועיים?
האם והקטינות טענו, בבית המשפט העליון, כי מדובר בסוגיה רגישה אשר יכולה להכריע באופן ממשי את מסלול חייהן. לטענתן, במסגרת ההליכים הקודמים לא מינה בית המשפט מומחים מקצועיים מתאימים אשר חוות דעתם יכולה הייתה לשפוך אור על הסוגיה המדוברת. מדובר אפוא בסוגיה אשר תשפיע על גורלן לעולם והכרעה בעניין זה ללא מינוי מומחים מתאימים איננה ראויה ואו אפשרית.
המשיבים טענו כי יש לדחות את הערעור וזאת משום שלא הועלה כל טעם מיוחד שיצדיק איחור כאמור. לטענתם של המשיבים, הסיכויים של ההליך בגלגול שלישי אינם גבוהים, וניתן אף להגדירם כקלושים. בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות את הערעור ואת בקשת הערעור.
בפסק הדין נכתב כי בקשת הערעור הוגשה כעבור שנתיים ממתן פסק הדין, ומדובר אפוא באיחור ניכר. כמו כן, המערערות לא הצביעו על טעם מיוחד אשר זכה לעיגון בפסיקה. השופטים קבעו כי למרות דחיית הבקשה, היה מקום להתייחס למהות העניין. דהיינו, האם דחיית הערעור תפגע בקטינות באופן בלתי מידתי בעליל. בית המשפט קבע כי התשובה לשאלה זו הינה שלילית.
טובתן של הקטינות - דחיית הערעור
הן המדינה והן האפוטרופא לדין של הקטינות התנגדו לבקשת הערעור. למעשה, המדינה והאפוטרופא לדין טענו כי הימנעות מניהול הדיונים המשפטיים בעניין זה דווקא תיטיב עם הקטינות. בעניין זה נמתחה ביקורת קשה על התנהלות האם בדיונים המשפטיים, הן על הסתירות הרבות בגרסאותיה, הן בנוגע לטענות העובדתיות השונות ביחס למעמדן של הקטינות, והן מבחינת קשת הטענות הבלתי עקבית.
בפסק הדין נכתב כי על רקע זה עיצב בית המשפט המחוזי הסכם פשרה, וזאת במטרה ברורה להיטיב עם הקטינות (לדוגמא, ההסכם כלל גם אי מחיקת רישום האב ותשלום סכום על ידו). בנוגע לצורך במינוי מומחים, אשר נטען על ידי האם, נקבע כי במידה והאם הייתה סבורה שיש למנות מומחים לעניין זה, היה עליה לטעון זאת בטרם נחתם הסכם הפשרה.
