האם ישולמו מזונות רטרואקטיביים באמצעות הלשכה להוצאה לפועל?

לפני הלשכה להוצאה לפועל הונחה בקשה של זוכה להגדיל בתיק בגין תשלומי מזונות ילדים. פסק הדין למזונות עבור האישה וילדיה נפסק ונאכף ועל פיו החייב היה אמור לשלם 2,400 שקלים בחודש. עם זאת, החייב שילם מדי חודש סכום של 2,000 שקלים בלבד. אי לכך, הזוכה ביקשה להגדיל את החוב בגין הפרשים אלו בסך של 400 שקלים בחודש.

החייב התנגד להגדלת החוב וטען כי הזוכה מנועה מלגבות באמצעות ההוצאה לפועל מזונות לתקופה אשר עולה על שנתיים מיום הגשת הבקשה. לטענתו, לאור סעיף 11(2) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונו) התשי"ט-1959, ישנה הגבלה בנוגע לגבייה רטרואקטיבית של מזונות. חוק זה קובע, טען החייב, כי הזוכה רשאית לגבות מזונות רק בעבור השנתיים האחרונות.

הדין בישראל הוא כי מזונות הינם חובה המוטלת על אדם כלפי ילדיו הקטינים וילדי בן זוגו, וזאת מכוח הדין האישי החל על הצדדים. במקרים אלו, הוראות חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) לא יחולו על תשלום המזונות. אכן, סעיף 11(ב) לחוק קובע כי מזונות אשר הזוכה לא פעל לגבות אותם בתוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, לא ניתן לגבות אותם ללא אישור של בית המשפט.

במקרה דנן, החייב טען כי טענותיה של האישה פוגעות באינטרס ההסתמכות שלו וזאת משום שהאחרונה לא השיגה כנגד ההפרשים עד הלום. החייב הוסיף וטען כי הוראות סעיף 11(ב) חלות גם על מי שיש לו דין אישי.

      קראו עוד על מזונות ילדים:

• האם בעל ישלם מזונות עבור ילד שנולד מתרומת זרע?
• האם ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב במזונות ילדים?
• חישוב מזונות ילדים נוצרים - העדה הנוצרית הקובטית
• שיקולי צדק ושוויון בפסיקת מזונות זמניים - התחשבות באב עני

ראש ההוצאה לפועל דחתה את טענות החייב וקבעה ראשית כי הפסיקה המגבלה הקבועה בסעיף 11(ב) לא חלה על אותם המקרים בהם המזונות נגזרים מהדין האישי. בע"א 250/83 דן בעניין זה הרכב של חמישה שופטים בבית המשפט העליון. בפסק דין זה נקבע כי ההלכה המחייבת היא כי במקרים בהם מדובר במזונות בדין האישי, אין תחולה להוראות חוק המזונות אשר מפורטות מסעיף 4 והלאה.

דהיינו, בהתאם לדין, אין תחולה להוראות חוק המזונות בעניין זה ועל כן אין צורך להמציא את אישורו של בית המשפט לצורך גביית מזונות מעבר לשנתיים האמורות.

החייב לא הוכיח הסכמה לשינוי פסק הדין

בנוגע לעניין לגופו, בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי העובדה שהחייב שילם מזונות מופחתים במשך חודשים רבים וזאת, לטענתו, לפי הסכמה בין הצדדים. החייב הצהיר כי נוכח מצבו הכלכלי הקשה, והיותו נכה המוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי, יש הסכמה כי עד אשר אחד הילדים יגיע לגיל 18, ישולמו מזונות בשיעור 2,000 שקלים, וכאשר סכום המזונות יפחת ל-1,600, יעלה סכום המזונות לתשלום ביתר בשיעור של 2,000 שקלים.

האישה הציגה טענות שונות ולדבריה היא מעולם לא ויתרה על מלוא סכום המזונות. כמו כן, יצוין כי האישה אף הוציאה כנגד החייב צו מאסר בגין אי תשלום מזונות לפי פסק דין. יש לציין כי לאחר הוצאת הפקודה למאסרו של החייב, שילם הוא בתשלום חד פעמי סך של 800 דולרים.

• האם המשמורנית לקתה בסרטן, האם תתקבל תביעה להגדלת מזונות?
• האם אב אשר נמצא במעצר בית ישלם מזונות זמניים?
• מדור כאשר האם והילדים גרים אצל הסבים?
• פסיקת מזונות קטינים - מגורים משותפים של ההורים

ראש ההוצאה לפועל נדרשה אפוא להכריע בין שתי הגרסאות שהוצגו בפניה. בהקשר זה הודגש בפסק הדין כי נטל ההוכחה על חייב הטוען טענת פרעתי מונח על כתפיו. יחד עם זאת, במקרים של שיהוי ייתכן ונטל ההוכחה יעבור לאישה. ראש ההוצאה לפועל קבעה כי יש לקבל את טענות האישה ולדחות את גרסת החייב.

בפסק הדין נכתב כי האינדיקציה היחידה המשמעותית להצדקת טענת החייב הייתה העובדה כי האישה לא נקטה בפעולה כנגד התשלומים המופחתים במרוצת השנים. האם די בכך בכדי לקבוע כי הזוכה ויתרה על זכותה למזונות? התשובה לשאלה זו הינה שלילית.

ראש ההוצאה לפועל כתבה בפסק הדין כי הזוכה העידה שהיא הבהירה לחייב כי היא אינה מסכימה עם התנהגותו ואף טענה כי היא תתבע ההפרשים בעתיד. גרסה זו של הזוכה לא נסתרה על ידי החייב ונמצאה אמינה בבית המשפט. לעומת זאת, מהצד השני, החייב לא הציג בפני בית המשפט הסכם חתום בכתב אשר ניתן ללמוד ממנו על ההסכמה הנטענת לפיו. מדובר אפוא בשינוי הסכם גירושין הקובע את מזונות הילדים וקיבל תוקף של פסק דין. במידה והייתה הסכמה להפחתת סכום המזונות במהלך השנים, או סידור אחר של תשלום זה, היה על החייב להשיג הסכמה כתובה לכך.