בית המשפט לענייני משפחה נדרש לדון בסוגיית הגדלת מזונות אשר נפסקו בעבור קטין לפני כשבע שנים. הורי הקטין נישאו בשנת 1975 והתגרשו בשנת 2000 כאשר במהלך נישואיהם נולדו להם שלושה ילדים, שניים מהם בגירים, והקטין יליד 1990. יצוין כי בפסק הדין הראשון משנת 2002 קבע בית המשפט כי האב לא יישא בהוצאות חריגות הקשורות לקטין.
קראו עוד בתחום:
- דחיית תביעתה של אמא להגדלת מזונות ילדיה
- האם מניעה הילדים להתנכר לאב, האם יבוטלו דמי המזונות?
- האם לא הציגה קבלות וחשבוניות - דמי המזונות לא יעלו
בתביעה הנוכחית טענה האם כי מאז מתן פסק הדין השתנו הנסיבות שהיו קיימות בזמנו וכי עקב שינויים אלה ישנה הצדקה להרחבת חיובו של האב כך שיחויב במחצית ההוצאות החריגות של הקטין (הוצאות שיפורטו בהמשך).
שינויי הנסיבות המתוארים בכתב התביעה מתמקדים בשני תחומים:
- ראשית, לטענתה של האם צרכיו של הקטין עלו, בעקבות התדרדרות נפשית אשר גררה צורך דחוף בטיפולים נפשיים ואחרים וגם הוצאות חינוך חדשות בעקבות נשירתו של הבן מלימודים סדירים.
- שנית, השתכרותו של האב עלתה לטענתה בהשוואה למה שהשתכר בעת מתן פסק הדין ב- 2002. בזמנו עבד האב במשרה חלקית כנהג אוטובוס, והיום הינו נהג מונית במשרה מלאה. כמו כן טענה האם כי האב מתגורר היום עם בת זוגו בביתה, כך שאין לו הוצאות שוטפות של ממש בגין מגוריו.
לטענתה של האם, טיפוליו הפסיכולוגיים של הקטין עולים כ-3,500 שקלים בחודש, מעבר להוצאות אשר נקבעו בפסק הדין בשנת 2002.
האב טען להגנתו כי התביעה הנוכחית מהווה בעצם "ערעור" על פסק הדין של 2002 מאחר ובאותו פסק דין קבע בית המשפט מפורשות כי אין לחייבו בהוצאות חריגות. השאלה שעמדה בפני בית המשפט הייתה - האם השינוי במצבו הנפשי של הקטין מהווה שינוי נסיבות מהותי אשר יש בו בכדי להביא לשינוי פס"ד משנת 2002, או שמא קביעתו של בית המשפט כי האב לא יישא בהוצאות חריגות נשוא הקטין עומדת בעינה והינה החלטה חלוטה של ערכאה משפטית.
שינוי פסק דין מזונות, אימתי?
מן הפסיקה ידוע כי פסק דין מזונות אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשר לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית. את המושג "שינוי נסיבות" בהקשר זה נהוג לבחון באופן אמביוולנטי ונקבעו מספר תנאים מצטברים לשינוי בסכום מזונות שכבר נקבע בפסק דין. תנאים אלה, אשר נטל הוכחתם מונח על כתפי התובעת, הינם - שינוי מהותי, שינוי בלתי צפוי וגרימת אי צדק.
האם מוכיחה שינוי במצבו של הקטין בעזרת חוות דעת מומחים
במקרה דנן הוכח על ידי האם כי אכן ישנו צורך בטיפולים מיוחדים ומימון ההוצאות הכרוכות בהם. האם השכילה לתמוך טענותיה במסמכים החתומים בידי מומחים המוכיחים בעליל כי הקטין אכן סובל מבעיות נפשיות המחייבות טיפול בתחומים שונים, גם פסיכולוגיים וגם חינוכיים.
קראו עוד בתחום:
- הורי סרבן הגט ישלמו את מזונות נכדיהם
- האישה תובעת מזונות – הגבר פשט רגל
- דחיית תובענה מטעם אבי הקטין להקטנת מזונות
עוד עלה בידה של האם להוכיח כי הטיפולים שלהם זקוק הקטין מטילים עליה נטל כלכלי משמעותי נוסף. טענותיו של האב כאילו יכול הקטין להשיג את התמיכה והטיפולים במסגרות הציבוריות נדחו בבית המשפט.
האב לא מפרט הכנסתו, האם התביעה תידחה?
כאמור, האם אף טענה בנוסף כי מצבו הכלכלי של האב השתפר משמעותית מאז מתן פסק הדין. זו גם הסיבה שבפסק הדין משנת 2002 קבע בית המשפט בהוראה די חריגה כי האב לא יחויב בחלק כלשהו מהוצאותיו החריגות של הקטין.
לטענתה של האם, האב מרוויח היום הכנסות נאות כתוצאה מהיותו נהג מונית במשרה מלאה. הלכה פסוקה היא כי נטל ההוכחה על הכנסותיו של האב מוטל על התובעת מתוקף ההלכה "המוציא מחברו עליו הראיה". עם זאת, במקרה דנן, ולמרות שלא עלה בידה של האם להוכיח את גובה הכנסתו של האב, קיבל בית הדין את תביעתה.
האב טען כי משכורתו נותרה, לאחר קיזוזי דלק ובלאי, על אותו הסכום משנת 2002 ועד היום. עם זאת, לא השכיל האחרון (ומטעמים ברורים) להציג כל תלוש משכורת או הוכחה (למשל, עדות של מנהל תחנת המוניות) לסכומים מהם הוא טוען שהוא מתפרנס. בית המשפט התרשם מעדותו הלא אמינה וקבע כי עולה ממנה ריח חשוד של ניסיון להסתיר הכנסה.
דוגמא לכך ניתן היה לראות כאשר נדרש האב להביא דרכונו לבית המשפט והוכח כי הנ"ל יוצא לחופשות בחו"ל בתדירות גבוהה. כמו כן, מפירוט חשבון העובר ושב שלו, עלה כי סכומים גדולים על סך אלפי שקלים מופקדים לחשבונו במזומן מדי חודש. האב טען כי הסכומים והנסיעות המדוברים הינם מתנות מבת זוגו, אך לא השכיל להביא אותה למתן עדות בבית המשפט.
אי לכך, קבעה השופטת כי על האב להשתתף בהוצאות אלו ולא יהיה זה נכון כי כל הנטל הכלכלי ייפול על כתפיה בלבד.
השופטת סיכמה דבריה באופן הבא:
"שינוי זה במצבו של הקטין עומד, כאמור, בקריטריונים של "שינוי נסיבות" המפורטים לעיל, מאחר ששינויים אלה לא היו צפויים בעת מתן פסק הדין, הם בוודאי מהווים שינוי שניתן להגדיר כמהותי ומשמעותי לאור הנטל הכספי הרב שנוצר בעקבות מצבו זה.
כמו כן, נחה דעתי כי יהיה זה בלתי צודק בעליל להשאיר את המצב כך שמלוא הנטל של הוצאות "חדשות" אלו ייפול על כתפיה של האם בלבד".
