האם יש לחייב את האם בתשלום מזונות זמניים, כאשר משמורת הקטינות נמצאת אצל האב והוא טוען שלא קיים שיוויון בנטל בינו לבינה? תביעה בעניין זה הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה אשר קבע כי כל אימת שלא מדובר במזונות הכרחיים, אלא דרישה לתשלום מזונות מדין צדקה, יש לדחות את התביעה.
בני הזוג התגרשו ביוני 2001, לאחר מספר שנות נישואין אשר במהלכם נולדו להם שתי בנות. בית המשפט אישר את הסכם הגירושין בין השניים והעניק את משמורת הקטינות לחזקתה של האם. עם זאת, במסגרת החלטה מאוחרת יותר של בית המשפט, הועברה אחת הקטינות למשמרתו של האב, ובהמשך עברה גם אחותה.
קראו עוד בתחום:
- האב לקח על עצמו את המשמורת - האם מדובר בהתחייבות לתשלום מזונות?
- כיצד מחשבים פיצויים לאישה אשר גורשה בעל כורחה?
- תביעה לשלום בית - מהי?
האב הגיש בעקבות שינוי המשמורת תביעה למזונות זמניים ובה דרש מהאם לשאת בתשלום מזונות חודשיים בעבור הקטינות על סך של 3,300 שקלים בחודש. האב טען למעשה כי יש לפסוק מזונות על דרך של איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים של ההורים והילדים.
האם טענה - איני מסוגלת לשלם את המזונות
האם טענה לעומתו כי היא מוציאה סכומי כסף לא מבוטלים עבור הקטינות, אשר מבקרות אצלה באמצע השבוע ובחגים, והיא ממנת להן ביגוד, הנהלה, דמי כיס, תספורת קוסמטיקה ועוד. כמו כן, האם הוסיפה כי בזמן שהקטינות היו בחזקתה, רכשה היא דירה והיא מחזירה תשלום חודשי לבנק בגובה של כ-3,500 שקלים בחודש. לדבריה, בשל מצבה הכלכלי נאלצה היא ליטול הלוואות ואין ביכולתה להשתתף במזונותיהן של הקטינות.
קראו גם בתחום:
- שמיעת ילדים בבית המשפט, אימתי?
- אישור הגירת אם עם בנה הקטין לצרפת
- תביעה של אם ביולוגית לצמצום ה"אימוץ הסגור" של ילדיה
האב צירף לכתב תביעתו אישור מרואה החשבון שלו לפיו הוא משתכר סך של 5,500 ₪ נטו לחודש. עם זאת, מדובר היה במסמך לאקוני ובלתי מפורט, ולא היה בו פירוט אמיתי של הוצאות אל מול ההכנסות. כמו כן, האב לא צירף לכתב תביעתו כל אסמכתא אודות ההוצאות של הקטינות וזאת, בניגוד לתקנה 258 ט’ לתקנות סדר הדין האזרחי המחייבת גילוי מסמכים מוקדם.
חיוב האם במזונות הזמניים, אימתי?
בהסכם הגירושין עמד סכום המזונות של הקטינות על סך של 2,700 ₪ בחודש. היות וגם האב חתם על ההסכם, בית המשפט קבע כי דרישתו לסכום גבוה יותר מעידה על כך שהדרישה למזונות זמניים הינה "למעלה מן הצורך". מן הפסיקה ידוע כי כל אימת שלא מדובר במזונות מ"דין צדקה", אין לחייב את האם בתשלום המזונות במידה והיא איננה אמידה.
כמו כן, מזונות זמניים משולמים כאשר אין ספק בקיומו של החיוב והשאלה רק מה כמותו. הכלל הוא כי לצורך קביעת מזונות זמניים אין השופט חייב להיכנס בעובי הקורה ולברר את כל השאלות המהותיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי במקרה דנן, החיוב במזונות שנוי במחלוקת ובקשר אליו התעוררו שאלות נכבדות הטעונות בירור והוכחה.
כמו כן, האב איננו דורש את עזרתה של האם במזונות הקטינות משום שאין הוא עומד בנטל, אלא דורש הוא שוויון מצד האם. אי לכך, במקרה דנן קבע השופט כי לא קיימת לאב זכאות לקבל מן האם מזונות זמניים ויש לברר את חבותה לתשלום המזונות רק במסגרת הדיון העיקרי בתיק.
