חישוב מזונות מכוח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות)

מזונות מחושבים בישראל בהתאם לדין האישי אשר חל על ההורים. לדוגמא, במקרים בהם מדובר בבני זוג יהודים, חישוב מזונות ילדים יעשה לפי הדין העברי (מזונות מדין צדקה, מזונות הכרחיים וכדומה). דרך חישוב שאיננה זהה מאפיינת מזונות ילדים מוסלמים ומזונות ילדים נוצרים. כיצד אפוא ניתן לחשב את צרכיו של הקטין כאשר מדובר בבני זוג המשתייכים לדתות אחרות? האם יש לחשבם לפי הדין האישי של אחד ההורים או שמא מדובר בהוראות כלליות?

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כי במידה ועל בני הזוג לא חל דין אישי כלשהו, יש לפסוק מזונות בהתאם לחוק זה. הלכה פסוקה היא כי מודל חלוקת ההכנסות האמריקני הוא המודל הקרוב ביותר למודל הישראלי נשוא חוק המזונות.

מודל זה מורכב משני עקרונות יסודיים – קביעת צרכי הקטין נעשית לפי הצרכים אשר הילד היה מקבל לו שני הוריו היו ממשיכים לחיות ביחד, ונשיאה בנטל המזונות נעשית באופן יחסי בהתאם להכנסותיו של כל אחד מההורים.

הפסיקה התייחסה בעניין זה לכך שבארה"ב נהוג לקבוע את צרכיהם של הקטינים לפי טבלאות קבועות, תוך התחשבות בצרכיו הפרטניים של הקטין הספציפי הנדון. טבלאות אלו אינן טבלאות שנוסחו כלאחר מיד. מדובר בנתונים שהינם פרי מחקרי עומק רבים בארצות הברית. מחקרים אלו מהווים קנה מידה אחיד לקביעת צרכיו הבסיסיים של הקטין.

סקירת הקודיפיקציה האמריקנית בעניין זה מעלה כי כל המדינות אשר נוהגות לפי המודל האמור משאירות בידיו של בית המשפט שיקול דעת אשר מאפשר לו לסטות ממקרה למקרה. סטייה זו נעשית על פי צרכיו של הקטין וזאת בנוסף לטבלאות המסדירות את ההוצאות הממוצעות הקבועות עבור הקטין.

      קראו גם בתחום זה:

• מזונות חיילים
• תביעה עצמאית או תביעה בגין שינוי נסיבות?
• זכות תביעת מזונות עצמאית על ידי הקטינים
• מגורים משותפים במהלך הליך גירושין - האם תשלום מזונות ישירות לאם?

בית המשפט רשאי, במסגרת שיקול דעתו הנ"ל, לא רק לחרוג בסכומים אשר נקבעים עבור קטין פלוני, אלא אף לקבוע צרכים נוספים להם זקוק הקטין. למעשה, בבוא בית המשפט לקבוע את צרכיו הכלליים של הקטין, הוא יכול להשתמש בנוהג האמריקני אך אין כל חובה שכזו.

חישוב מזונות ילדים עבור קטין נעשה בכמה מישורים. מישור אחד הינו מישור הזמן. יש לקבוע עבור הקטין מזונות לעבר (למין הגשת התביעה ועד הדיון בה), מזונות להווה (לפי צרכיו כיום) ומזונות לעתיד (המחשיבים את ההוצאות הצפויות לקטין בהמשך). מדובר אפוא בהערכה בלבד אשר איננה יכולה לעולם להיות מדויקת.

מזונות על בסיס הערכה הצופה את פני העתיד

פעמים רבות נוטה בית המשפט לפנות לחישוב מזונות על דרך של הערכה ואומדן, זאת תוך כדי התרחקות מקביעה נקודתית אשר מבוססת על ראיות. הבסיס לקביעת רמת החיים של המשפחה (על צרכיה והכנסותיה), צריך להיות יצוקה על ראיות אשר מובאות בפני בית המשפט. עם זאת, ראיות אלו מובאות בזמן שתביעת המזונות נדונה. מדובר בנקודת מוצא בלבד שכן אף אחד מהצדדים אינו מסוגל להעריך בעת הדיון בתובענה מהם צרכיו העתידיים של הקטין בעוד 5-10 שנים.

זאת ועוד, הצמדות דווקנית לצרכיו של הקטין במועד מתן פסק הדין עלולה להביא להגשת תביעה לשינוי דמי מזונות בהמשך (אשר יכולה להיות מוצדקת). עם זאת, קשה בהחלט להוכיח שינוי נסיבות מהותי אשר מהווה לשינוי מזונות ילדים. הלכה פסוקה היא כי גדילת קטין ועמו הגידול בצרכיו אינם מהווים שינוי נסיבות המהווה טעם להעלאת מזונות בעתיד.

• עילה להגשת תביעת מזונות זמניים לקטין כאשר בני הזוג חיים ביחד
• בחינת יכולת כלכלית של האב במסגרת תביעת מזונות הכרחיים
• הגדלת מזונות ילדים, אימתי?
• הפחתת מזונות ילדים

השופט אסף זגורי התייחס לכך בפסיקתו באופן הבא - "הסתמכות על הראיות נכון לשעת בירור התביעה טובה ומחוייבת בכדי לקבוע את רמת החיים של המשפחה ושל הקטין ואת היקף הצרכים הכלליים שלו – וזאת לאותה שעה. מנגד, קיבעון של סכום המזונות על בסיס הראיות העכשוויות, חוטא לצרכיו העתידיים והמשתנים של הקטין".

השופט זגורי אף מוסיף כי ראוי שייערכו בישראל מחקרי עומק כפי שנעשו בארצות הברית (שם בשל הנחיית הקונגרס), ולפחות בעניין הצרכים ההכרחיים.

כיום (10.2.11), כל בתי המשפט לענייני משפחה נוהגים לפסוק עבור מזונות קטינים הכרחיים בסכום הנע בין 1,150 לבין 1,350 ₪ בחודש בקירוב, וזאת ללא צורך בראיות מיוחדות. יצוין כי סכום זה איננו כולל חינוך, מדור, גן, הוצאות מדין צדקה והוצאות חריגות. מדובר בסכום מינימום אשר עמד ועומד למבחן עשרות פעמים מדי יום בבית המשפט השונים לענייני משפחה. סכום זה משמש כיום ככלי עזר ואבן חובן לקביעת מזונותיהם של קטינים בישראל, באשר הם.

דרך החישוב

השלב הראשון והחיוני לשם חישוב מזונות קטין הינו שלב שמיעת הראיות, הערכת העדויות וקבלת המסמכים הרלבנטיים. מדובר בראיות כגון חשבונות בנק, חוגים, נסיעות לחו"ל, הוצאות רפואיות מיוחדות, אזור מגורים וכדומה. השלב השני נכנס לתוקפו כאשר חסרות ראיות, ואז יש לפנות לפסיקת המינימום של בית המשפט לענייני משפחה (כ-1,200 שקלים).

השלב השלישי כולל את הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, מתוך מבט הצופה את פני העתיד, והערכה בדבר צרכיו של הקטין מבחינה סובייקטיבית על פני השנים הממתינות לו עד לבגרותו. בשלב השלישי ניתן לחזור לסכום המינימום אך הדרך הראויה היא עריכת תחשיב מכלול הצרכים של הקטין וחלוקתם בחישוב ממוצע ממועד בירור התביעה ועד למועד הבגירות.

      להלן דוגמא בלתי ממצא של צרכים כלליים הקשורים במזונות:

• חינוך – עלויות הוצאות בדבר חינוך החל מגן הילדים, דרך שכר לימוד בבית ספר יסודי, כולל ספרי לימוד, תיקים, כלי כתיבה וכדומה. כמו כן, במסגרת חינוך יש לחשב גם הוצאות בנושאים כגון שיעורי נהיגה.
• ריהוט – לול, מיטת תינוק, מיטת ילד ועד למיטה וחצי של נער מתבגר.
• תקשורת – מימון יחסי של חשבון טלפון בבית ועד לתחשיב ממוצע של טלפון סלולארי (גבוה במיוחד במקרים בהם מדובר בנערה בגיל ההתבגרות).
• בכלכלה – טיטולים, מטרנה (מזון תינוקות), אוכל מוצק ראשוני, מעדני חלב, בשר, ארוחות בבית הספר ועוד.
• צעצועים – מצעצועי התפתחות בגיל הרך, דרך משחקי הרכבה ופאזלים וכלה במשחקי מחשב ומשחקי קונסולה.
• תרופות - ממשחות ותרופות בגיל הרך ועד לפצעי אקנה בגיל ההתבגרות.
• ביגוד - בגדי תינוק או ילד, בבגדים מתאימים לחוגים, לאירועי שמחות, בגדי מותגים וכיו"ב.