האם שני קטינים רשאים להגיש תביעה להגדלת מזונותיהם, אשר נחתמו בין אביהם לאמם לאחר הולדת הקטנה מביניהם? תביעה בעניין זה הוגשה על ידי הקטינים כנגד אביהם, אשר היה ידוע בציבור של אימם בזמן הולדתם. בין הצדדים התקיימה מערכת יחסים ידידותית ולא מחייבת. יחד עם הודעת האשה לנתבע אודות ההריון, הודיעה לו כי בדעתה לבצע הפלה, החלטה שהיתה מקובלת על שניהם. זמן קצר לאחר מכן נותק הקשר בין הצדדים עד סמוך ללידה שאז נודע לנתבע כי ההריון נמשך ובדעתה ללדת.
קראו עוד בתחום:
- שינוי דמי מזונות - תביעות נגדיות
- האם האמא תשלם מזונות זמניים לילדים במשמורת האב?
- תביעה לגביית מזונות קטינים מהורי האב
- שימוש בכספים בחשבון משותף למרות פסק דין מזונות
מבדיקת רקמות שבוצעה לאחר הלידה עלה כי הנתבע הוא אבי הקטין. בעקבות זאת החליטו השניים לנסות חיים משותפים, וכעבור זמן נולדה הקטינה. בהיות הקטינה כבת שנה וחדשיים, נפרדו האם והנתבע סופית. אם הקטינים והנתבע חיו כידועים בציבור כ-3.5 שנים וחתמו על הסכם בו נקבעו הסדרי ראיה בין הקטינים לאב. במסגרת ההסכם נקבעו גם מזונות הילדים בסך 1,600 ₪ לשני התובעים (הקטינים).
טענות האם - משתכרת 500 שקלים בחודש
אם הקטינים טענה כי נכנעה לתכתיביו של הנתבע וחתמה על הסכם מזונות הנמוך מצרכי הקטינים. לאחר מכן נפל נטל גידול הקטינים נפל על כתפיה בלבד והנתבע לא עמד בהסדרי הראיה. עוד טענה האם כי הקטינים והיא מתגוררים בדירה צנועה ובעלות נמוכה של 2,700 ₪ לחודש.
זאת בעוד צרכיהם של הקטינים עומד על כ-6,000 שקלים בחודש (כולל טיפולים פסיכולוגיים לקטין והוצאות מדור). האם הוסיפה כי האב הינו ספר צמרת, בעל כושר השתכרות גבוה. כמו כן, לטענת האם והקטינים, האב משתכר סך 15,000 ₪ לחודש, חי חיים ראוותנים, נוהג ברכב מפואר ומתגורר באזור יוקרתי.
טענות האב - אני מצוי בחובות ומרוויח 4,000 שקלים בחודש
האב טען כי האם חתמה על ההסכם למזונות והסדרי הראיה וההסכם קיבל תוקף של פסק דין. כמו כן, האם חתמה על ההסכם לאור יכולת ההשתכרות הנמוכה שלו, זאת בגין מצבו הכלכלי הקשה והחובות הרובצים עליו. לדבריו, דרכו כספר לא צלחה והוא נאלץ לסגור מספרתו ולהתפרנס משיפוצים.
- חישוב משכורת בתביעת מזונות ילדים
- הגדלת דמי מזונות בשל טיפולים פסיכולוגיים
-
האם לא הציגה קבלות וחשבוניות - דמי המזונות לא יעלו
כמו כן, הגבר העיד כי הוא נישא מחדש ונולד לו ילד נוסף, זאת במקביל ליכולת השתכרות גבוהה של האם שכן היא ספרית בהכשרתה ועובדת במספרות לאורך השנים. לסיכום טען האב כי סכומי המזונות שפירטה האם בתצהירה מוגזמים והומצאו לצורך התביעה. חלק מהרכיבים המופיעים במסמכים שהגישה האם לא היו קיימים ובחלקם הארי הוא אינו מחויב.
הגשת תביעה למזונות למרות ההסכם בין ההורים, האמנם?
בית המשפט פתח את הכרעתו וקבע כי היות והקטינים לא היו צד להסכם המזונות, רשאים הם להגיש תביעת מזונות עצמאית. כמו כן, סעיף 3 לחוק תיקון דיני משפחה קובע כי מזונות קטינים יקבעו על פי הדין האישי של הצדדים.
במקרה הנדון הדין האישי החל על הצדדים הינו הדין העברי. הקטינים כיום הם בני 6 ו 8, והכלל היסודי בדין העברי ביחס לגיל זה הינו כי החובה לזון את הקטין כדי צרכיו ההכרחיים חלה על האב בלבד, כחובה אבסולוטית מדין תורה ועד גיל 15 מתקנות חכמים.
- דחיית תביעתה של אמא להגדלת מזונות ילדיה
- הורי סרבן הגט ישלמו את מזונות נכדיהם
- האישה תובעת מזונות – הגבר פשט רגל
צרכים הכרחיים הוגדרו בפסיקה והם כוללים: מזון, ביגוד, הנעלה ומדור. האחריות על צרכים אשר עולים על הצרכים ההכרחיים, חלה על שני בני הזוג, מדין צדקה, ובהתאם ליכולתם הכלכלית. המגמה הברורה בפסיקה הינה להתייחס אל חיוב ההורים מדין צדקה כאל חיוב על פי הדין האישי.
קביעת מזונות כששני ההורים אינם אמינים
ההלכה בעניין כושר ההשתכרות של אב קובעת כי כושר השתכרות נקבע לא רק על פי הכנסתו בפועל אלא גם על ידי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו. בהתאם לכך קבע בית המשפט כי יכולת ההשתכרות של האב הינה גבוהה מההשתכרות הנטענת בפועל.
האישה, אף היא, הציגה מצג מבולבל ולא מהימן של הכנסותיה. לדוגמא, לא המציאה חוזה שכירות לדירה, לא תמכה את תשלום העברות בקבלה מפורטת, לא הוכיחה את טענותיה כי איננה מסוגלת לעבוד מחמת בעיה בריאותית ועוד. במקרה כזה כאשר מהימנות שני ההורים מוטלת בספק, יש לקבוע המזונות על פי צרכי הקטינים.
בית המשפט קבע כי בהעדר אסמכתאות לביסוס צרכי הקטינים, יש להכריע בנושא על פי אומדן, בהתאם להלכה הפסוקה, הקובעת כי בית המשפט בתוך עמו יושב וקובע צרכים אלו על פי אומדנו. השופטת קבעה כי צרכי הקטינים המינימאליים הינם 2,200 ₪ ולכך יש להוסיף הוצאה עבור מדור. אי לכך, נקבעו המזונות על סך של 3,000 ₪ לחודש.
