הצדדים בתביעה שלפנינו הינם האם, התובעת בעבור ילדיה הקטנים מזונות ומדור, ומצידו השני של המתרס, האב. בין השניים נערך הסכם גירושין, בו נכרכו מזונות הילדים ומדור, אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. על פי ההסכם, חויב האב עבור מזונות הקטינים בסך של 2,200 ₪ לחודש.
האב משלם את המזונות שנפסקו בזמן, ואף יותר
האם דורשת הגדלת המזונות לסך 4,000 שקלים בחודש. האב טוען לעומתה בכתב הגנתו כי מאז אישור הסכם הגירושין הוא עומד בהתחייבויותיו ללא פיגורים כלשהם, ובנוסף, משלם אף סכומים מעבר לנקבע, כגון תשלום לפני חגים, קייטנות, הוצאות גן ועוד. אי לכך, בפועל משלם האב 2,500 שקלים לחודש, זאת כאשר משכורתו עומדת על סכום הנטו של 5,350 שקלים בלבד.
קראו עוד בתחום:
- האם ההורים יחויבו במסגרת בחינת הכנסתם בדמי מזונות הקטין?
- האם פטור מתשלום מזונות בגין קטינות מרדניות?
- תביעת מזונות עצמאית לאחר אישור הסכם גירושין, האמנם?
- מזונות לילד מחוץ לנישואין, האמנם?
מכיוון שלא הצליחו הצדדים להגיע לכדי הסכמה, קבע בית המשפט דיון בהוכחת טענותיהם. לדיון זה נדרשו הצדדים להמציא:
תצהירי עדות המפרטים את צרכיהם וחובותיהם. כמו כן, היה עליהם לצרף לתצהירים מסמכים רלבנטיים לרבות טבלת הכנסות ומקורות הכנסה תוך ציון סכומי הברוטו והנטו. לאחר הגשת התצהירים ביום ההוכחות, ויתרו הצדדים על שלב החקירות הנגדיות והטילו על השופט בן ציון גרינברגר לעבור ישירות לשלב הסיכומים ולהגיש מסקנותיו.
מתי קיימת עילה להגשת תביעה להגדלת מזונות?
תביעה למזונות נועדה להעניק לזכאי במזונות פסק דין באמצעותו יוכל לממש את זכותו לקבל את המגיע לו מן החייב במזונות. במידה וזכותו של הזכאי איננה מתממשת (קרי האב אינו משלם את המזונות, או במידה והמזונות אינם מספיקים לכלכל את הזכאי), נוצרת עילה לתביעה להגשת תביעת מזונות.
עם זאת, במידה והחייב עומד בתשלומי המזונות ומספק אותם, לא קמה לזכאי עילה לתובעו. דהיינו, מבחינה משפטית - צריך כתב התביעה למזונות להצביע על כך שהחייב במזונות אינו מספק את צרכי הזכאי למזונות, חדל מלספקם ו/או צמצם את תמיכתו בו. על כתב התביעה להצביע על מהלכים של החייב היוצרים חשש לפגיעה בסיפוק צרכיו של הזכאי המצדיק הסדרת הזכאות על דרך התערבות בית המשפט.
קראו גם:
יש לציין כי תביעה למזונות – דינה ככל תביעה אזרחית אחרת, ועל כן חובה על האם להוכיח את העילה שעליה היא מסתמכת וכמו כן, את העובדות באשר לצרכי הקטינים ובאשר ליכולתו הכלכלית של האב. בית המשפט נתבקש, אם כן, לדון האם ישנה עילה להגשת תובענת מזונות אשר מטרתה הגדלת הסכום המתקבל מן האב. האם צרכי הקטינים ומדורם אינם מסופקים על ידי הסכומים אשר משלם האב (באופן שוטף כפי שהוכח) מאז קיבל חוב המזונות הראשון, תוקף של פסק דין.
מן הכלל אל הפרט
במקרה שלפנינו, לא הוכח ולו לכאורה שסכום המזונות המשולם כעת אינו מספק את צרכיהם של הקטינים, לא נטען כי האב אינו עומד בתשלומים שוטפים כפי שחויב, לא הוכח שהאב אינו מוסיף את התשלומים הנוספים שהוא מפרט בכתב הגנתו, והתובעת אף לא ערערה על כך שהמשיב מרוויח יותר ממה שטען ויותר מאשר משתקף בתלושי המשכורת שהגיש.
קראו עוד בתחום:
- האם ניתן להכריח אישה לצאת לעבוד?
- מתי מחייבים אב בתשלום מזונות קטינים?
- מה קורה במידה והאב מסרב לשלם מזונות?
לא זו אף זו, השופט גם מתח ביקורת על תצהירה של התובעת, אשר התפרס על עמוד אחד בלבד והגדיר אותו כ"לא עומד בהוראות בית המשפט" שכן אין בו כמעט כל טענה עובדתית והוא מבוסס על עצה משפטית אשר קיבלה האם כאילו זכאים הקטינים לתבוע מזונות.
מכיוון שהוצאותיהם של הקטינים כלל אינן מפורטות בתצהיר, ונוסף ויתרו התובעת וב"כ על שלב החקירות, לא נותר לבית המשפט אלא למשוך את הקרקע מתחת לתצהיר העדות עליו מתבססת תביעתה.
השופט דחה את תביעתה של האם וסיכם החלטתו בפסק הדין באופן הבא:
"תביעה למזונות חייבת להוכיח שהצרכים של הקטינים עולים על סכום המזונות המשולם או שהנתבע אינו משלם את המזונות כסדרם או לפחות שיש חשש שיפסיק לשלם את המזונות בעתיד.
במקרה דנן, לא הוכח הדבר לא לגמרי ואף לא במקצת. כאמור לעיל, אין כל הוכחה שהנתבע אינו עומד בתשלומי המזונות השוטפים כסדרם ובהתחשב בהכנסותיו הצנועות אין גם כל מקום לדרוש ממנו תשלומים גבוהים יותר ללא הוכחות ברורות שצרכי הילדים עולים על סכום המזונות.
בפועל, מקבלת האם 2,750 ₪ לחודש עבור שני הילדים וסכום זה הינו סביר לחלוטין בהתחשב בהכנסות הנתבע. גם אם בכתב התביעה מציינת התובעת סכומים גבוהים יותר, אין בכך כשלעצמו כדי להצדיק אוטומטית את העלאת המזונות כאילו שתביעת מזונות הינה תביעה מכאנית אשר רק צריך להגיש אותה על מנת לזכות בסעד המבוקש".
