חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972 הינו חוק אשר מטרתו לאפשר לנשים לגבות מזונות ילדים אשר נפסקו לטובתן כאשר החייב במזונות איננו עומד בתשלום החודשי. על מנת שאמהות חד הוריות אלה יזכו בתמיכה הכלכלית שנפסקה לטובתן, הביטוח הלאומי נושא בתשלום המזונות ובמקביל פועל לגבות את החוב מהאב. עם זאת, ישנם מספר תנאים אשר עומדים בפני אישה התובעת מזונות מביטוח לאומי. לדוגמא, עליה להתגורר בארץ וללא לגור עם החייב במזונות.
כמו כן, הביטוח הלאומי בוחן את זכאותה של האחרונה גם על בסיס מבחן הכנסות. בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת פסק דין אשר ניתן על ידו לאחרונה, קבע כי אמהות אשר הכנסתן גבוהה אינן יכולות לפנות לביטוח הלאומי לשם קבלת מזונות, ומעשה שהיה כך היה.
מזונות במסגרת הסכם גירושין
שלוש אמהות הגיעו עם בעליהן להסכם גירושין במסגרתו נכללה גם חובה לתשלום מזונות ילדים. הבעלים לא עמדו בתשלומים האמורים והשלוש פנו למוסד לביטוח לאומי. הביטוח הלאומי דחה את תביעותיהן בשל "אי עמידה בתנאי החוק". האמהות לא אמרו נואש ופנו לבית הדין לעבודה. לצערן, בית הדין לעבודה דחה את התביעה. שתיים מהאמהות המשיכו עם הטענה לבית הדין הארצי לעבודה. במסגרת הערעור אשר הוגש על ידן לבית הדין הארצי, המערערות טענו כי "רמת השתכרותן אינה רלבנטית" וזאת משום ש"זכותו של ילד למזונות הינה זכות עצמאית שאינה תלויה בפרנסתה של האם".
קראו עוד בתחום:
- מזונות מהביטוח הלאומי לאישה שאינה מסוגלת לעבוד
- תביעה למזונות מביטוח לאומי בטענה כי האב לא מקיים את פסק הדין
- אי תשלום מזונות
- תשלום מזונות ילדים על ידי גבר מובטל, האמנם?
המוסד לביטוח לאומי נותר איתן בעמדתו. לטענתו, זכאות האמהות לקצבת מזונות ילדים נבחנה בהתאם לנתוני המערערות. הודגש כי החלתם של מבחני הזכאות נועדה למנוע מצב בו אמהות בעלות הכנסה ניכרת תזכינה לקצבה מביטוח לאומי. באשר לבקשתן של האמהות לבחון את זכותן למזונות ילדים בהתאם למבחני זכאות אשר יחולו על הילד, הביטוח הלאומי טען כי מדובר בפגיעה ב"בשוויון, יצירת אפליה וסתירה לתכלית החוק". הביטוח הלאומי הדגיש כי הוא איננו ההוצאה לפועל אלא מוסד שנועד לסייע לנזקקים מטעם המדינה.
היועץ המשפטי לממשלה, אשר הצטרף אף הוא להליך, הסכים עם המוסד לביטוח לאומי. מבחינת היועמ"ש, נטען כי מבחן ההכנסות בטרם קביעת הקצבה הינו "מבחן רלבנטי" ועליו להתמקד בהורה. הסיבה לכך, לדידו של היועמ"ש, הייתה כי ההורה הוא זה אשר נושא בפועל במזונות. היועמ"ש הסכים עם המוסד לביטוח לאומי כי החלת מבחני זכאות על הילדים הייתה עלולה להביא לחוסר שוויון ולסיוע לבעלי הכנסה גבוהה.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את טענות המל"ל והיועמ"ש וקבע כי דין הערעור להידחות. בפסק הדין נקבע כי קביעת הזכות למזונות ילדים מביטוח לאומי המבוססת על יכולת פרנסתה והשתכרותה של האם הינה קביעה לגיטימית וסבירה. זאת בהתחשב בתכלית המקופלת מאחורי המוסד לביטוח לאומי, ובחובתה של המדינה לסייע לנזקקים ולא לחזקים.
