האם אב צריך לשלם מזונות ילדים עבור ילדיו הבגירים כאשר מדובר בתאומים בני 18.5 הלומדים בכיתה י"ב וסמוכים לשולחנה של אמם? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה במסגרת תביעה של האם לתשלום מזונות ילדים כחלק מגירושין. ראשית, על האב במקרה דנן חל הדין העברי בשל השתייכות לדת היהודית. משכך, ובהתאם להוראות החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשט"ו-1959, יש לפנות להוראות הדין העברי במקרה זה.
סעיף 3(א) לחוק קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו, לפי הוראות הדין האישי החל עליו. סעיף 3(ב) מוסיף וקובע כי אדם אשר אינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, חייב במזונותיהם ועל המזונות הללו יחולו הוראות חוק זה.
קראו גם בתחום:
- מתי ישולמו מזונות בגירים?
- מזונות מהעזבון עבור בגיר חסוי הסובל מפיגור שכלי ואינו מסוגל לדאוג לעצמו
- פסיקת מזונות קטינים - מגורים משותפים של ההורים
הדין העברי קובע בעניין מזונות ילדים מספר מעגלי חבות – מעגל הצדקה ומעגל החובה. על פי פרשנות הדין העברי בבית המשפט העליון, ואף על פי תקנת אושא משנת תש"ד, מעבר לגיל 15 חל דין צדקה על שני ההורים. עם זאת, אין זה אומר כי מקום שחלה על האב חבות מוחלטת לשאת במזונות ילדיו, מדובר בהכרח לחובה מקיפה וכוללת של מלוא צרכי הקטין.
הדין העברי מבחין בין צרכים בסיסיים לבין צרכים אחרים אשר אינם דווקא הכרחיים. אב יחויב בתשלום צרכים נוספים כגון נופש, בתי מלון, בגדי מותגים, בילויים וכדומה כל אימת שיוגדר אמיד (על פי הפסיקה).
בנוגע לחיוב אב במזונות ילדים בגירים שהינם תלמידי כיתה יב', חיוב זה הינו על פי הדין האישי אלא לפי הוראות החוק ובפרט על פי הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק. סעיף 4(2) לחוק קובע כי אדם חייב בתשלום מזונות בגירים על פי התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק. על מנת לחייב אב בתשלום זה, יש להוכיח עמידה בשלושה מבחנים מצטברים.
מבחנים אלו הינם:
- יש בידיו של האב את היכולת לשלם את המזונות.
- הילד אינו יכול לקבל את צרכיו מנכסים, עבודה או מקור אחר.
- הילד אינו יכול לקבל מזונות מקרוב משפחה אחר אשר קרוב יותר אליו על פי סדר הקדימויות בחוק.
הלכה פסוקה היא כי קביעת גיל הבגרות כגיל 18, אשר מסמן את סיום התלות המשפטית בין הילד לבין הוריו, איננה קביעה שרירותית. המערכת המשפטית נדרשת לבחון כל סוגיה לגופה תוך העמדתה מול התמורות בחברה והתלות הספציפית במקרה הנדון. פסק הדין המנחה בעניין זה קובע כי ילדים תלויים בהוריהם עד לתום שירות החובה בצבא ואין כל צורך להביא ראיות מוספות לאלה המתקיימות לביסוס חובת מזונות בגילים 15-18. במקרה דנן, בית המשפט קבע כי הילדים הינם תלמידי כיתה יב', וחרף היותם בגירים, יש להתייחס אליהם כקטינים מבחינת מזונותיהם וזאת משום שמדובר בילדים הסמוכים לשולחן הוריהם.
