פסיקת מזונות לילד מאומץ, אימתי?

ר. ו-ע. הכירו בשנת 1998 וחיו יחדיו כבני זוג לכל דבר ועניין, בדרך ניהול משק בית משותף וחיו חיי משפחה החל משנת 2000. בני הזוג לא מיסדו הקשר ביניהם בקשר נישואין. ר., בשל מחלה ובעקבות טיפולים שעברה, אינה יכולה להורות וללדת.

ר. ובצדה ע. החלה בהליך אימוץ בחו"ל לשתי קטינות (ג) ו(ט). בשנת 2004 ניתן צו אימוץ על ידי בית משפט באוקראינה לפיו (ר.) היא האם המאמצת בלבד. בשנת 2006 נקלעה מערכת היחסים בין הצדדים למשבר, וחרף כך המשיכו לגור יחדיו, עד למשבר האחרון.

דיני המזונות-דיני משפחה

סעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה קובע כי אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה. בעניינו מדובר בנתבע יהודי והדין החל הוא הדין העברי, ובהעדר הוראה בדין האישי (במקרנו העברי) יחולו הוראות חוק המזונות.

     קראו עוד בתחום:

• האם פטור מתשלום מזונות בגין קטינות מרדניות?
• מזונות לאחר בגידה

• האם ההורים יחויבו במסגרת בחינת הכנסתם בדמי מזונות הקטין?

• שיתוף האב בקביעת הוצאות חריגות לקטין
• מזונות בעבור שהות הילדים עם האם כאשר האב הורה משמורן

הבסיס לחיוב אדם, מהדין האישי, היא לגבי ילידיו שהם בשר מבשרו. הדין העברי מכיר בחיוב אב לילדיו מנישואין במזנות ילדיו. גם החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) קובע חיוב במזונות של אב כלפי ילדו. החיוב נובע מכוח אבהותו של הנתבע מכוח היותו אביו הביולוגי. הקטינות במקרנו זה אינן בנותיו הביולוגיות של הנתבע, בשל כך אין עילה לפי הדין האישי בחיובו במזונות, שנובעת מקשר טבעי או ביולוגי בין הקטינות לבין הנתבע.

מזונות של ילדי בן זוגו (אבהות מורחבת)

הגדרת "בן זוג" לכשלעצמה הורחבה לאחרונה ונקבע כי לעניין תביעת פיצויים עפ"י פק’ הנזיקין תיכלל בהגדרת "בן זוג" אף הידועה בציבור ברם בית המשפט בקובעו כך, סייג הרחבה פרשנית זו לחוקים על פיהם מוענקות הטבות סוציאליות או פיצויים ולא הרחיב לעניינים מהותיים, המתייחסים לסטטוס, למעמד כבן זוג ושלא לצורך קבלת הטבות סוציאליות או פיצויים.

המסקנה שחיוב מזונות מכוח החוק חל לגבי ילדים של בן זוג הנשוי לו. מכאן מתבקשת המסקנה שבנסיבות מקרנו, שעה שהצדדים כאן לא נישואין אלא חיו כידועים בציבור, הרי לא חלה על הנתבע החובה לזון את הקטינות מכוח היותן בנות בת זוגתו. מכאן נשללת העילה לחייב את הנתבע מכוח החלופה של ילדי בן זוגו.

מזונות ילד מאומץ (אבהות מורחבת)

על מנת שהקטינות במקרנו זה, יכללו בהגדרת ילד מאומץ, יש צורך בקיום צו אימוץ לפי חוק אימוץ ילדים. האישור הרשמי שניתן לאימוץ בצו בית משפט הוא מאפיין מהותי של מוסד האימוץ המוכר בשיטתנו המשפטית.

אין חולק בין הצדדים בפני כי לא היה צו אימוץ שניתן על ידי בית המשפט הקובע שהנתבע הינו המאמץ של הקטינות, ובהעדר צו, לא ניתן לקבוע שהוא אביהן של הקטינות מכוח ההגדרה הרחבה של ילדו לרבות ילד מאומץ על ידו.

יש לבחון מה מטרת חוק המזונות ואם הוא כולל בחובו גם הרחבת הגדרת ילד כבן מאומץ בפועל. מעיון בהוראות החוק, מלמד כי כוונת הדברים שהאימוץ הוא אימוץ בצו בית משפט ולא אימוץ בפועל, ויש הכרח במיסוד הקשר בין ההורה המאמץ לבין הבן המאומץ, כדי ליצור עילת התביעה הנובעת מאבהות, בדרך דומה נקט המחוקק בקשר לבן זוג ולא כלל ידועה בציבור.

המחוקק לא הרחיב את הגדרה של ילד לקשר שאינו קשר משפטי פורמאלי ולא ככל אבהות פסיכולוגית שהיא אחת מצורות האימוץ בפועל. לא די באימוץ בפועל לצורך הקמת עילת תביעת מזונות מכוח האבהות ויש צורך בקיום צו אימוץ מבית המשפט כדי ליצור עילה כזו. מכאן המסקנה כי אין עילת תביעה הנובעת מאבהות.

חוזה, תנאי מכללא והשתק

ההסכם שבין אדם לבת זוגתו הוא הסכם החל עליו הדין הכללי, יקבע מבחינת צורתו ותוכנו על פי דיני החוזים הכללים. יש להחיל על ההסכם את סעיף 23 לחוק החוזים לפיו "חוזה יכול שיעשה בע"פ, בכתב או בצורה אחרת זולת אם הייתה צורה מסוימת תנאי לתוקפו על פי חוק או על פי הסכם בין הצדדים",ולהסכם בין בני זוג לרבות ידועים בציבור אין דרישה צורנית מיוחדת, והסכם יעשה גם בעל פה.על פי סעיף 25(א) לחוק החוזים חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות.

שיקולי ההגינות מחייבים, כי במקום שאחד מבין בני הזוג התחייב או הסכים או נטל חלק פעיל בהליך הפריה מלאכותי ובין בהליך אימוץ שהיה שותף לו גם לא פורמאלית, שלא להותיר את המשפחה בעת פרידה ללא כל תמיכה. ווי הדמיון בין הליך האימוץ והקשיים העוברים בני הזוג יחדיו עד לקבלת צו האימוץ לבין הבאת ילד לעולם מהפריה מלאכותית, מחייבים את המסקנה שיש להחיל אותו דין. 

לפיכך, קיימת עילה לחיוב במזונות קטינים מכוח, דיני החוזים, מניעות וחובת תום הלב.

במקרה דנן, ניתן להסיק ממכלול הראיות שהובאו, דבר קיומה של התחייבת לא רק לתמוך בהליך האימוץ, אלא התחייבות לשאת בתוצאותיו של הליך האימוץ, לרבות התוצאות הכספיות של אותו הליך של הרחבת התא המשפחתי הלא פורמאלי. משכך קיימת עילה לתובענת המזונות בשם הקטינות.

מזונות ידועה בציבור

כדי להכיר במערכת יחסים כמערכת יחסים כידועים בציבור יש להוכיח שני יסודות: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. מהראיות שהובאו, ניתן לקבוע ,לכאורה, שהחל משנת 2006 הצדדים הם ידועים בציבור. הצדדים ניהלו משק בית משותף ונהגו כמשפחה לכל דבר ועניין.

מוסד הידועים בציבור נולד בעצם כתחליף למוסד הנישואין,ומבוסס על מודל החיים המשותפים ללא נישואים.ניתוק הקשר בין בני הזוג, מסור לבני הזוג, מבלי שיהיה צורך לנמק את הניתוק או להצדיקו, להבדיל ממוסד הנישואין.

פסיקת בית המשפט העליון בשנים האחרונות מכירה בכך שחיים כידועים בציבור מקימים לאישה עילה מכוח יחסיים חוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני הזוג ולפיה יקבע ,אם מערכת היחסים שבין בני הזוג הקונקרטית, אומד דעתם, כוונותיהם הסובייקטיביות, יוצרים הסכם משתמע לתשלום המזונות. גם אם לא הוכח קיומה של התחייבות חוזית בין הידועים בציבור, קיימת עילה מכוח שיקולי הגינות, תום לב,דיני ההסתמכות והרצון להגן על הצד הנזקק והחלש על ידי יצירת חיוב של מזונות משקמים.

אי לכך קיימת עילה בדין לחיוב בן זוג במזונות או מזונות משקמים .

מזונות זמניים לקטינות

נקבע כי קיימת עילה מכוח העילה החוזית לחיוב הנתבע במזונות הקטינות. במסגרת פסק הדין, על בית המשפט לדון בהיקף חובה זו, אורך חובה זו ואם היא כוללת כל התקופה כמקובל לפי הדין העברי או יש להחיל אמות המידה של חוק לתיקון דיני המשפחה.

במקרה דנן, הקטינות בנות 5 שנים. (ר.) עובדת כעצמאית ולטענתה עסקה נמצא בהפסדים. (ע.) בהרצאת הפרטים הודה כי הכנסתו החודשית נטו עומדת על סך 11,500 ₪. לפיכך הנתבע ישא בדמי מזונות עבור כל אחת מהקטינות בסך של 1,600 ש"ח לחודש. הנתבע ישלם את מזונותיהן הזמניים של הקטינות לידי התובעת, החל מיום הגשת התובענה ובכל 5 לחודש. הנתבע ישא במחצית מעלותם של חוגים קיימים היום, ומחצית הוצאות חינוך כולל גן. הנתבע ישא במחצית הוצאות רפואיות חריגות שאינן כלולות בסל הבריאות, במידה וקיימת מחלוקת בטיפול המוצע , הרופא המטפל יכריע בעניין.

מזונות זמניים לידועה בציבור

הפירוד בין הצדדים הינו פירוד מוסכם, הגם לאחר הפירוד המשיכו לחלוק אותה דירה. הפירוד היה שנה לפני הגשת ההליכים המשפטיים, וכל אותה תקופה התובעת דאגה לעצמה, כלכלה את עצמה, ואין כל נחיצות למתן סעד זמני שנועד לשמור על המצב הקיים עובר להגשת הבקשה. עובר להגשת התביעה היה פירוד ומתן מזונות זמניים לא נועד לשמור על המצב הקיים ערב הגשת התביעה, אלא מביא לשינוי המצב הקיים.

נסיבות תיק זה מלמדות שהפירוד נעשה בהסכמה ונמשך תקופה העולה על שנה. לא הייתה כאן עזיבה פתאומית שהותירה את התובעת במחסור. הצדדים הסכימו על פירוד מוסכם ולא הייתה נטישה באורח פתאומי. התובעת עובדת ובבעלותה עסק, דירה וכספים, ולא מתקיים כאן מבחן הנזקקות בפרט לאחר פירוד מוסכם כשנה, במסגרתה הייתה לה האפשרות להשתקם ולמצוא לעצמה את הפתרונות להמשך ניהול חייה, לאחר הפירוד. מהנימוקים האלו, אין מקום לפסוק מזונות זמניים עבור התובעת.

לסיכום

אין עילה לחיוב הנתבע במזונות הקטינות, מכח הדין האישי או מכח החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) שכן אין הקטינות בנותיו הביולוגיות, או בנותיו המאומצות כדין או ילדי בת זוגתו. יחד עם זאת, ניתן להסיק ממכלול הראיות שהובאו, דבר קיומה של התחייבת לא רק לתמוך בהליך האימוץ, אלא התחייבות לשאת בתוצאותיו של הליך האימוץ, משכך קיימת עילה לתובענת המזונות בשם הקטינות.