כיצד יש לחשב מזונות ילדים עבור קטין אשר אביו יהודי ואימו חסרת דת? האם ישנה משמעות לעובדה שהאב איננו מכיר בילד, לא מקיים את הסדרי ראיה, ולא מסייע כלל בגידולו? האם יש לכך השפעה על אופן חישוב המזונות, במקרה בו החישוב מבוסס על חוק המזונות ולא על הדין העברי?
סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט-1959 קובע כי הוראות החוק לא יחולו על אדם בעניין מזונות ילדיו כאשר הוא חייב לזון אותם בהתאם להוראות הדין האישי. במילים אחרות, במקרים בהם חל על אדם דין אישי המחייב אותו לשלם מזונות ילדים, על בית המשפט לפסוק לפי דין זה. במידה ולא חל דין אישי על האב, יש לפסוק את המזונות מכוח הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (חוק המזונות).
קראו עוד בתחום:
- מתי ישולמו מזונות לילד בגיר?
- האם בעל ישלם מזונות עבור ילד שנולד מתרומת זרע?
- האם ישולמו מזונות רטרואקטיביים באמצעות הלשכה להוצאה לפועל?
- האם ינתן צו עיכוב יציאה מהארץ נגד חייב במזונות ילדים?
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נדרש השופט אסף זגורי לבחון סיטואציה בה האב הינו יהודי והאם חסרת דת. לכאורה, ניתן היה לפנות לדין העברי וזאת מחמת יהדותו של האב. עם זאת, על פי הדין העברי, אב יהודי אינו חייב במזונות ילד אשר נולד לו כתוצאה מקשר עם אישה נוכריה. לפיכך, בית המשפט קבע כי יש לפסוק את מזונות הקטין מכוח הוראות 3(ב) לחוק המזונות.
בית המשפט נדרש למעשה לפתור מחלוקות לכאורית בין סעיפי החוק. מצד אחד, סעיף 3(ב) הקובע כי אין להתחשב בסוגיית המשמרת בחישוב מזונות לפי חוק זה. מצד שני, סעיף 6 - אשר קובע את היקף החיוב – מעניק לבית המשפט שיקול דעת לפסוק מזונות בהתאם לנסיבות המקרה, באופן כללי יותר.
המסגרת המשפטית וההלכה
חוק המזונות קובע כי אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו. חישוב המזונות אמור להיעשות, על פי החוק, בהתאם לשיעור היחסי להכנסותיהם של ההורים, ללא קשר לעניין המשמורת. עם זאת, הוראות סעיף 6 מרחיבות עניין זה בקובען כי היקף המזונות, מידתם ודרך סיפוקם, ייקבעו על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות, לפי מחסורו של הילד מחד, ויכולותיו של החייב מאידך.
הפסיקה לא פירשה ולא דנה לעומק בסעיף 6 לחוק המזונות. למעשה, הדבר הושאר בדרך כלל לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה (בהתאם לנסיבות המקרה הנדון). בית המשפט קובע למעשה מהם צרכיו של הקטין, מהי יכולת הוריו, וכיצד יש לחלק את החיוב במזונות בין ההורים (על פי שיעור הכנסותיהם הפנויות).
משמעות העדר הקשר
כאמור, במקרה דנן מדובר באב אשר אינו מקיים קשר עם הקטין ובנו נמצא באחריותה המלאה והבלעדית של האם. האם לעניין זה ישנה השלכה על חישוב דמי המזונות?
מצד אחד, בית המשפט ציין כי הוראות סעיף 3א(ב) לחוק המזונות הינן מפורשות – "בלי להתחשב בעובדה בידי מי הוא מוחזק". מכאן ניתן היה להגיע למסקנה לכאורית לכך שאין מקום להתחשבות בשאלת ההורה המשמורן והסדרי הראיה.
מצד שני, בפסק הדין נכתב כי מסקנה זו עלולה להביא למצב של חוסר שוויון בין הורי הקטין, כאשר מצד אחד ישנו ההורה המשמורן הנושא בנטל גידול הילד (על כל המשתמע מכך), ומצד שני ישנו ההורה השני אשר תוך כדי תשלום המזונות הוא יוצא ידי חובתו.
- תופעת אביאני במסגרת בחינת יכולת כלכלית בתביעת מזונות
- האם המשמורנית לקתה בסרטן, האם תתקבל תביעה להגדלת מזונות?
- האם אב אשר נמצא במעצר בית ישלם מזונות זמניים?
בפסק הדין הובאו דבריו של השופט שנלר אשר התייחס לכך בפסיקתו - "קביעה המתעלמת מנושא הסדרי הראיה תפר את השוויון בין ההורים. אין להניח כי המחוקק התכוון (בחוק המזונות) שלא תהא כל משמעות לשאלת הסדרי הראיה בין ההורים".
כמו כן, בפסק דין זה נקבע עוד כי היות ועל ההורה המשמורן מוטלות הוצאות כספיות נוספות שישנו קושי לכמתן, לא ניתן לערוך את חישוב המזונות מכוח חוק המזונות באופן אריתמטי מדויק.
במסגרת תביעת מזונות שלא על פי הדין האישי, אין מקום לשלם להורה המשמורן דמי טיפול (עניין הלקוח ממזונות לפי הדין העברי). עם זאת, מזונות על פי החוק נקבעים על בסיס צרכיו הכלליים של הקטין. במזונות אלו, בניגוד לדין האישי, אין חלוקה בין מזונות מדין צדקה ומזונות הכרחיים. מדובר אפוא במזונות אשר מחושבים על בסיס צרכיו הכלליים של הקטין, כאשר בתוך צרכים אלו ניתן לכלול גם את דמי הטיפול המדוברים.
לסיכום, בית המשפט קבע כי חישוב המזונות במקרה זה ייעשה באופן הבא:
- קביעת צרכיו הכלליים של הקטין, מכל סוג ומין שהוא, לרבות צרכים אשר נובעים מהחזקת הקטין.
- קביעת הכנסותיהם הפנויות של ההורים ושיעור חיוב כל אחד מהם ממזונות הקטין.
- בחינת שיעור החזקת הקטין ואיזון הנשיאה בנטל המזונות לפי שיעור ההחזקה.
במקרה זה, בית המשפט ציין כי מדובר בשיעור החזקה מוחלט ברמה של 100%. אי לכך, נקבע כי יש להתחשב במשמורת בבוא בית המשפט לחשב את מזונות הקטין לפי צרכיו הכלליים. צרכים אלו כוללים גם דמי טיפול אשר עבורם האב אינו זכאי לכל החזר בגין העדר נשיאה בנטל גידול הילד.
