התובע והנתבעת הינם בני-זוג לשעבר, יהודים, אשר נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 1984 בישראל עת שניהם היו אזרחי ישראל ותושביה. בשנת 1996 לערך עברו בעלי הדין להתגורר בארצות הברית, לצרכי עבודתו של התובע. כשלוש שנים לאחר המעבר, נתגלע משבר בחיי הנישואין של בעלי הדין.
בעקבות המשבר התנהלו בין בעלי הדין הליכים משפטיים בבית-המשפט המחוזי באורגון, ארצות הברית. לטענת הנתבעת, יש לבחון את התובענה לפי דיני מדינת אורגון, שכן לפי דינים אלה נערכו גירושי הצדדים, חולק הרכוש ונקבעו דמי מזונות הילדים אותם על התובע לשלם לנתבעת.
במסגרת איזו מערכת משפטית יתבצע הדיון?
חוק אכיפת פסקי-חוץ, קובע, כי לעניין הוצאה לפועל, דין פסק-חוץ שהוכרז כאכיף, כדין פסק-דין שניתן בישראל (סעיף 10(א) לחוק האכיפה). הוראה זו משקפת, למעשה, את תכליתו של חוק האכיפה, שהיא הכשרת פסק-החוץ להוצאה-לפועל מקומית, ממש כאילו היה פסק-דין ישראלי לכל דבר. חוק האכיפה אינו כולל כל הוראה בדבר מעמדו של פסק-חוץ שהוכרז אכיף בישראל לכל עניין אחר מלבד לעניין הוצאה לפועל.
קראו עוד בתחום:
בהתאם, נקבעה ההלכה לפיה ההכרזה על פסק-חוץ כפסק כאכיף בישראל היא דקלרטיבית – דהיינו, רק מצהירה על זכויות שקמו מכוח פסק-החוץ לפני ההכרזה עליו כאכיף; ההכרזה איננה קונסטיטוטיבית – דהיינו, איננה יוצרת זכויות שאלמלא פסק-החוץ לא היו קיימות. התוצאה היחידה של הכרזת פסק-חוץ כאכיף בישראל היא, אפוא, שדינו לעניין ההוצאה לפועל כדין פסק שניתן בישראל.
לענייננו, כעולה מן האמור לעיל, ההכרזה על פסק-החוץ שקבע מזונות לתובעת כאכיף במסגרת פסק-הדין, לא יצרה את החיוב במזונות כי אם אך הצהירה על זכות הנתבעת במזונות מכוח פסק-החוץ שניתן על ידי בית-המשפט במדינת ארגון. לפיכך, אין לראות פסק-החוץ כפסק דין שניתן בישראל ולבחון את זכות התובע לשינוי בחיובים שנקבעו במסגרתו לאור הדין האישי, אלא יש לבחון את דיני מדינת אורגון אשר שימשו כבסיס למתן פסק-החוץ.
פסק דין שניתן בחו"ל אינו פסק דין ישראלי
אין לראות פסק-החוץ כפסק דין שניתן בישראל ולבחון את זכות התובע לשינוי בחיובים שנקבעו במסגרתו לאור הדין האישי, אלא יש לבחון את דיני מדינת אורגון אשר שימשו כבסיס למתן פסק-החוץ.
