זוגות רבים אשר פונים לדרך של גירושין מעדיפים לא אחת לבצע את המהלך בהסכמה יחסית. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא על ידי עריכת הסכם גירושין. הסכם גירושין הינו הסכם הנערך בין בני הזוג ובתוכו ניתן לכלול סוגיות כגון חלוקת הרכוש ועניינים הקשורים בילדים ומזונותיהם.
הסכם זה חייב לקבל את אישורו של בית המשפט או בית הדין הדתי, ולקבל תוקף של פסק דין. פסק דין הנוגע למזונות ילדים הינו פסק דין אשר ניתן "לפתוח" אותו במועד מאוחר יותר. ישנן שתי דרכים לעשות זאת – על ידי תביעה להגדלתהקטנת מזונות או על ידי תביעה עצמאית למזונות.
קראו עוד בתחום זה:
- האם המשמורנית לקתה בסרטן, האם תתקבל תביעה להגדלת מזונות?
- הגדלת דמי מזונות בשל טיפולים פסיכולוגיים
- דחיית תביעתה של אמא להגדלת מזונות ילדיה
סיווג התביעה הינו בעל משמעות מבחינת ההליך המשפטי. תביעה עצמאית למזונות הינה תביעה ראשונה אשר מוגשת לבית המשפט ובמהלכה יבחן בית המשפט את צרכי הקטינים אל מול כושר השתכרותם של האב והאם. בתביעה להגדלת מזונות ההליך הינו מעט שונה. במקרה זה, יהיה על הצד הדורש את שינוי דמי המזונות להוכיח כי יש לשנות את פסק הדין וזאת מחמת "שינוי נסיבות מהותי".
ההסכם עסק בעיקר בגירושין ולא במזונות הילדים
מהו גורלה של תביעה לשינוי דמי מזונות ילדים, אשר שולמו על בסיס הסכם גירושין, כאשר ההסכם הוגש לבית המשפט ללא קשר לתביעת מזונות נפרדת אלא בזיקה מלאה לגירושין. סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
הלכה פסוקה היא כי כאשר בתביעה המקורית הוצגו בפני בית המשפט ראיות הנוגעות לצרכי הקטין או יכולות השתכרות ההורים, ניתן לקבוע כי כל תובענה נוספת לאחר אישור הסכם הגירושין מהווה תובענה להגדלת מזונות. עם זאת, בתי המשפט הכירו בכך שהסכמי גירושין הכוללים מזונות כחלק מהליך גירושין אינם יכולים באופן אוטומטי לחייב את הקטינים.
כאשר ההורים דנים בעניין גירושיהם בינם לבין עצמם, ובכלל זה עוסקים במזונות ילדיהם, אין בכך כדי לחסום את דרכו של הילד להגיש תביעה עצמאית בעתיד.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי למרות שההסכם משליך אור על הבנת ההורים בנוגע ליכולת השתכרותם וצרכי הקטין, לא התקיימה במקרה זה אבחנה ברורה, נפרדת ויסודית, בשאלת מזונות הקטין ללא קשר לגירושין. דהיינו, תביעתו של הקטין למזונותיו לאחר אישור ההסכם צריכה להיות במסגרת דיון כתביעה נפרדת ועצמאית.
