על פי הדין העברי, ילד אשר נולד לאישה נשואה מגבר זר הינו "ממזר". מדובר במעמד דתי-חברתי בעייתי ביותר, אשר עלול להזיק לילד בבגרותו. לדוגמא, ההלכה היהודית אוסרת במפורש על נישואי ממזרים ומדובר ב"פגם" העובר מהממזר גם לילדיו.
אי לכך, במקרים בהם אבות מבקשים בדיקת אבהות מחשש לבגידת האישה, נוטים השופטים להימנע מהוכחת ממזרות. עם זאת, כיצד יש לנהוג במקרה זהה בין בני זוג מוסלמים, זאת כאשר הדת המוסלמית איננה פוסלת ממזרים כפי שעושה הדין העברי.
קראו עוד בתחום:
- דחיית תביעת אבהות בשל חשש לממזרות
- משמורת: שמיעת הקטינים על ידי בית המשפט, אימתי?
- סמכות בימ"ש לענייני משפחה מול ביה"ד השרעי
התובע והנתבעת, הינם בני זוג מוסלמים אשר נישאו בשנת 2000. שנתיים לאחר מכן נולדה לאישה ילדה אשר נרשמה במרשם האוכלוסין כבתו של בעלה. במסגרת תביעתו, עתר הבעל לבית המשפט, כי יורה על ביצוע בדיקת רקמות בכדי לקבוע (או לשלול) באמצעותה את אבהותו על הקטינה. הבעל טען כי הוא אינו אביה של הקטינה, שכן היא נולדה כתוצאה מיחסים שקיימה הנתבעת במהלך נישואיהם, עם גבר אחר.
האם מדובר בנזק לקטינה - מה הקשר לעיקרון טובת הילד?
הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, שם טענה כי על פי הוראות הדין המוסלמי שעל פיו יש להכריע בתביעה, מושתק התובע מלהעלות כל טענה לסתירת אבהותו על הקטינה ולשלילתה. בית המשפט דחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, והורה כי בנסיבות העניין ראוי כי תחילה יוזמן תסקיר פקיד סעד מטעם לשכת הרווחה (לשם בחינת טובת הקטינה לרבות השלכות בירור התובענה על מעמדה).
תסקיר זה נתן המלצה שלא לבצע בדיקת סיווג רקמות ושלא לברר את התביעה. פקידת הסעד הביעה חשש כי מדובר בגילוי אשר עלול להדביק תו פסול בקטינה. לטענתה, עלולה הקטינה לסבול מנזקים בלתי הפיכים גם כעת ובעיקר בעתיד כשתהיה בגירה. בין השאר דובר על נידוי חברתי קיצוני ומשברים נפשיים ואישיים.
האם יש משמעות לאיחור בהגשת התביעה (הקטינה בת שנתיים)?
בית המשפט ציין כי העלאת סוגיית אבהות הקטינה כאשר האחרונה רשומה מזה שנתיים כבתו של התובע, איננה נעשית בתום לב. כמו כן, מדובר בעניין שאינו עולה בקנה אחד עם עיקרון טובת הילד.
- תביעה למזונות ע"פ הדין השרעי
- דיני הירושה של העדה האוונגלית אפיסקופלית הערבית בישראל
- מה קורה כשהבעל אינו משלם מזונות?
"הדברים אמורים במיוחד שעה שבירור התובענה לגופה עלול להותיר את הקטינה בסופו של יום ללא אב רשום ומבלי שהיא תדע מיהו אביה מולידה", נכתב בפסק הדין. השופט הוסיף כי למסקנה זו יש להגיע גם בכפוף לתסקיר אשר הוצג מטעם פקידת הסעד. כאמור, פקידה זו מונתה מטעם בית המשפט לבחון סוגיה מורכבת זו. השופט ציין כי ב"כ של התובע לא השכיל לסתור את האמור בתסקיר, ועל כן יש לקבל את חוות דעתה של פקידת הסעד כפי שנרשמה.
הלכות הדין העברי – טובות גם לגבי בני זוג מוסלמים
השופט ציין בפסק הדין כי הקטינה רשומה כבתו של התובע ותחת שמו. אם כתוצאה מהבדיקה יסתבר שהתובע אינו אביה, הרי שבהכרח תיגרם לקטינה פגיעה חברתית חמורה בשל הדבקת תווית של ילדה שנולדה לאישה נשואה מגבר זר. תווית זו חומרתה והשלכותיה המזיקות משולות קמעא, לאותה תווית של "ממזרות" על פי הדין העברי.
אומנם, על פי הדין העברי התוצאות של "ממזרות" הן חמורות יותר בשל איסורי החיתון, אולם אותה תווית חברתית שמוכתם בה קטין בהיוודע בין הרבים כי נולד לגבר זר ולא לבעלה של אימו, הן זהות בשני המקרים. במקרה דנן, השופט קבע כי יש להעדיף מצב בו הקטינה תהא רשומה כבתו של התובע - גם אם במחיר של התנכרות של התובע מחובתו כלפיה - וזאת על פני אותה אפשרות לפיה תירשם הקטינה כמי שזהות אביה אינה ידועה.
