בש"א 1894/06
אחד הכללים המוכרים ביותר בבית המשפט לענייני משפחה הוא כי קיימת חובה לגילוי מסמכים מוקדם. האם, במקום בו אחד הצדדים מסרב לחשוף מסמכים רלבנטיים, ניתן לבקש מבית המשפט צו גילוי מסמכים? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה.
מדובר בסכסוך בין הורי מנוח לבין אשתו ובנו. ההורים טענו כי הם נתנו לבנם הלוואה לרכישת דירה, לפני נישואיו, וכעת אשתו האלמנה מסרבת להחזיר את ההלוואה. האישה הכחישה את קיומה של ההלוואה. לטענתה, רכישת הדירה התאפשרה באמצעות הלוואות שנטל בעלה המנוח מבנק הפועלים. האישה ביקשה מבית המשפט להורות לבנק הפועלים לגלות את המסמכים הבאים:
1. התשלומים אשר נעשו מחשבונו של המנוח מדי חודש על מנת לפרוע את ההלוואות שהוריו נטלו.
2. מסמכי ההלוואות אשר נגעו להלוואות שנלקחו על ידי ההורים מבנק הפועלים.
גילוי מסמכים בבית המשפט לענייני משפחה, האמנם?
ההורים טענו כי אין לגלות את המסמכים הנ"ל וזאת משום שבית המשפט לענייני משפחה אינו מורה על גילוי מסמכים. תקנה 259(ט)(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בעניין גילוי מסמכים לא יחולו הוראות פרק ט' על תובענות הקשורות בדיני משפחה. דהיינו, תקנה זו קובעת כי לא יקוים בתובענות הנוגעות לענייני משפחה הליך של גילוי מסמכים.
קראו עוד בתחום:
הרציונאל אשר עומד מאחורי תקנה זו הוא כי בבית המשפט לענייני משפחה חל עיקרון שקיפות אחר – "גילוי מסמכים מוקדם". על פי עיקרון זה, כל בעל דין בתביעה בענייני משפחה נדרש לפרט בהרחבה את המסמכים שלו, ומכאן שאין כל נחיצות בגילוי מסמכים. כמו כן, התקנות מוסיפות וקובעות כי בעל דין צריך לצרף כל מסמך הנמצא ברשותו, ואם המסמך הנ"ל איננו נמצא בידיו, עליו לפרט תצהיר אשר מאמת את העובדה בידי מי נמצא המסמך. תקנה 258ט' קובעת בתקנת משנה ג' כי במידה ובעל דין לא צירף מסמך כאמור בתקנה ב', תחול תקנה 114(א).
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אין זה סביר שייווצר דווקא בערכאה זו, בה נהוג עיקרון השקיפות ואסור סעד של גילוי מסמכים, מצב בו אחד הצדדים לא יקיים את חובת הגילוי המוקדם וכתוצאה מכך תהיה ידו על העליונה. המסקנה היא אפוא כי כאשר אחד הצדדים איננו חושף את מלוא המסמכים, או מנסה להעלים ו/או להסתיר מסמכים, צריך לרפא פגם זה.
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי המסמכים אשר גילויים התבקש היו "מסמכים רלבנטיים מאד לתביעה" אשר היו "דרושים לנתבעים לשם הוכחת טענותיהם". היות והתובעים נמנעו מלהציג את המסמכים בתביעה העיקרית, נקבע כי יש להורות על חשיפתם במסגרת צו גילוי מסמכים. בית המשפט קבע כי הבקשה הנ"ל לא הייתה מהלך של "דיג ראיות" ולא היה טעם להורות על איסור פרסום בבקשת התובעים.
