בתביעה שהגישו התובעים כנגד הנתבע טוענים הם, כי הנתבע החזיק במניות החברה השייכות למנוח, כאשר העברת המניות (50% ממניות החברה) אל הנתבע בוצעה למראית עין בלבד, בעוד שלמנוח היתה זכות, בכל עת, לקבלת מניותיו חזרה. לטענת התובעים, השתלט הנתבע על החברה כולה, לאחר מות אחיו המנוח, אף כי כל עת שהמנוח היה בעל יכולת תפקוד- הוסיף הוא לשמש כמנכ"ל משותף והוסיף הוא לנהוג בחברה כמנהג בעלים.
קרא עוד:
- תביעה בגין מעילה בכספי עזבון
- כתב אישום בעקבות זיוף כתובה במטרה לזכות בירושה
- התנכרות המשפחה למנוח לפני מותו - ירושה לעובד הסיעודי
- חלוקת משק חקלאי שאינו חלק מן העיזבון בהתאם לצוואתה של המנוחה
בנסיבות בהן שולט בן המשפחה הנתבע על החברה, יש לראות את החברה כשלעצמה כמגלמת את בעל השליטה שמאחוריה. כאשר עפ"י הפסיקה המנחה הנ"ל מותרת בנסיבות דומות הרמת מסך, תוך פגיעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה, (שהוא עקרון היסוד של דיני החברות), קל וחומר הוא כי יש מקום לחשיפת כל האינפורמציות הנחוצות לשם בירור הסוגיות השנויות במחלוקת ולשם הבטחת זכויותיהם של התובעים, היה ויזכו בתביעתם.
היותו של אדם בעל מניות בחברה, אינה הופכת אותו, כידוע, לערב – להתחייבויותיה. ערבות להתחייבויות החברה, קמה אך ורק מכח התחייבויות וולונטריות אישיות של בעל המניות.בנסיבות שכאלה, ברור כי נולד צורך לגלות אם אמנם שוחרר המנוח עקב העברת המניות מערבויות אישיות, אותן נתן קודם להעברתן, או אם נטל הנתבע (בעת העברת המניות ובהקשר להעברה זו), על שכמו ערבויות נוספות לשם שחרור המנוח מהן, כמו כן יש לבדוק אילו ערבויות אישיות נטל הנתבע 1 על עצמו, אם בכלל, מאז קבלת המניות "ללא תמורה" כהצהרתו, ועד לפטירת המנוח.
מטרת גילוי מסמכים, מכל סוג שהוא, הינה איתור מידע הרלוונטי לבירור המחלוקת בין הצדדים ולהארת קווי החקירה האפשריים שלהם, נוכח עמדותיהם כפי שמצאו ביטוי בכתבי הטענות.
לסיכום,
משמוכח מעמדו של המנוח בחברה כל עת עבודתו בה, יש לאפשר חשיפת כל המסמכים שיש בהם כדי להצביע על מערכת הגומלין הכלכלית בין הנתבע לבין החברה ובין המנוח לחברה. חשיפת מסמכים אלה, עשויה להיות דרכם היחידה של התובעים להוכחת טענתם כי העברת המניות מהמנוח אל הנתבע, היתה העברה למראית עין בלבד.
