לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים עבור שלוש קטינות באמצעות אמן. בעת הגשת התביעה, היו הקטינות במשמורת אמן באופן בלעדי והאחרונה דאגה לכל צרכיהן. למעשה, מדובר בפסיקה מורכבת שכן בית המשפט נדרש לבחון מהי יכולת השתכרותו של האב לצורך מזונות הקטינות, זאת בהתחשב בעבודה שהוא נתון במעצר בית.
על פי הפסיקה, יכולותיו הכלכליות של האב אינן נקבעות על בסיס הכנסותיו בלבד, אלא גם בהתחשב ביכולות פוטנציאליות מנכסים או אפשרות להגדלת השכרות. זאת ועוד, הלכה פסוקה היא כי אב אשר חייב במזונות נדרש לעשות כל שביכולתו על מנת למצוא עבודה באמצעותה יממן את מזונות ילדיו.
קראו עוד בתחום:
- מאסר למורשע בעבירות אלימות במשפחה למרות התנגדות המשפחה
- פסיקת מזונות קטינים - מגורים משותפים של ההורים
- מגורים משותפים במהלך הליך גירושין - האם תשלום מזונות ישירות לאם?
- עילה להגשת תביעת מזונות זמניים לקטין כאשר בני הזוג חיים ביחד
בכל הנוגע למזונות זמניים, הפסיקה קובעת כי מזונות אלו הינם סוג מיוחד של סעד זמני, מעין צו עשה אשר מחולל למעשה שינוי במצב הקיים. במקרים אלו, בית המשפט נדרש לקבוע בזהירות רבה את יכולתו הכספית של האב, שכן עסקינן בסעד זמני המתבסס על ראיות לכאוריות בלבד.
באשר לסכום הנפסק, יש לבחון מהם הכספים הדרושים לזכאים לכך, לפי שיקול דעת, לצורך מחייתם של הקטינים עד לתום ההליכים ופסיקת מזונות ילדים קבועים. המינימום ההכרחי לפסיקת מזונות, ללא צורך בראיות, הינו 1,300 שקלים בקירוב לקטין. סכום זה איננו כולל חינוך, מדור, הוצאות מדין צדקה והוצאות חריגות.
האב נמצא במעצר - הבדל בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט
הפסיקה קובעת כי לעניין גובה סכום מזונות הזמניים, יש להתחשב במעמדו הכלכלי של האב. קביעת דמי מזונות נעשית על יסוד הצבתם של מספר נתוני יסוד זה לצד זה (מעמדו הכלכלי של האב, יכולתו להתפרנס, צרכיהם של הקטינים וכדומה).
במקרה דנן, הוכח כי השתכרותו הממוצעת של האב עומדת על כ-8,000 שקלים נטו לחודש. עם זאת, כעת האב נמצא במעצר בית ונכון למועד הדיון בבית המשפט אין ביכולתו לעבוד כלל.
פסיקת בתי הדין הרבניים בעניין אב הנמצא במעצר קובעת כי אין האחרון חייב במזונות ילדים. פסיקותיהם של בתי המשפט לענייני משפחה הינן שונות. בערכאה החילונית נהוג לחייב אבות במזונות גם כאשר הם כלואים בבתי מאסר או מרצים מעצר עד תום ההליכים.
"אם כך היה לעניין אבות במאסר", כתב השופט בפסק הדין, "דומני כי קל וחומר, מקום שבו אב נתון במעצר בית בתנאים מגבילים אשר תוך כדי תנאי השחרור ניתנה לו האפשרות לעבוד למשך חודש אחד (עת הקטינות ואמן שהו בחו"ל בחודש אוגוסט 2010)".
כמו כן, במקרה הספציפי הנ"ל ניכר כי מעצרו של האב הינו מצב ארעי ובסופו של היום האב אף לא איבד את מקום עבודתו בשל ההליך הפלילי. במילים אחרות, עניין תעסוקת האב ייפתר ברבות העיתים ואין לראות במגבלה זו של העדר השתכרות אלא כעניין זמני גרידא.
לסיכום, צרכי הקטינות לא נעצרים ומופסקים רק בשל עובדת מעצרו של אביהן. כמו כן, מעבר להתחשבות באפשרות חזרת החייב לעבודתו, נקבע כי יש להחיל עליו את החיוב ההלכתי בדבר פסיקת מזונות ורכוש. כמו כן, השופטים ציינו כי מצבו הכלכלי של האב איננו בכי רע. האב מחזיק רכב מדגם חדיש, זכויותיו במקום העבודה מאפשרות לו ליטול הלוואות, אין הוא מוציא הוצאות מדור בתקופת מעצרו ועוד.
