בקשה אשר הגיש מנהל העיזבון של המנוח א.נ. ז"ל, למתן הוראות ולפסיקת שכר טרחתו כמנהל עיזבונו. יש להכריע בשלוש מחלוקות: א. קביעת המועד לפיו יחושב שער הדולר, ביחס למנות בצוואה שסכומן ננקב בדולרים. ב. קביעת שיעור שכר טרחתו של מנהל העיזבון. ג. חלוקת נטל שכר הטרחה בין הזוכים בצוואה (הזוכים במנות מול הזוכים השיוריים).
אילו הוראות יש לתת ואיזה שכר טרחה יש לפסוק למנהל העיזבון?
קביעת המועד לפיו יחושב שער הדולר, ביחס למנות שסכומן ננקב בדולרים
1. בצוואתו הורה המנוח, כי המנות לנהנים ישולמו בדולרים, לפי השער היציג שביום חלוקת העיזבון. בשל התמשכות ההליכים בדבר זהות מנהל העיזבון, חלפו למעלה משלוש שנים ממועד הפטירה ועד חלוקת העיזבון, ובתקופה זו ירד שער הדולר באופן משמעותי.
2. הפרשן רשאי לפנות לנסיבות חיצוניות באופן חופשי, ללא מגבלות פורמאליות, גם כאשר לשון הטקסט המשפטי ברורה. עוד הוסף שם, שבמתח הפנימי שבין "הגוף" (טקסט הצוואה), לבין "הנשמה" (אומד דעת המצווה), יש ליתן, בפרשנות הצוואה, משקל מיוחד ל"נשמה", שכן אינטרס היחידי הראוי להגנה בצוואה הוא רצונו של המצווה לעומת אינטרס ההסתמכות של היורשים על פי הצוואה, או של כל אדם אחר.
3. במקרה דנן, בכל אחד מהסעיפים המורים על חלוקת המנות שב וחזר המנוח על הוראתו לפיה תחולקנה המנות הקבועות בצוואה "לפי שער יציג ביום חלוקת עזבוני". על פניה, הוראה זו ברורה וחד-משמעית. במקרה דנן, אכן עוכבה חלוקת העיזבון בעקבות הסכסוך שניהלו הצדדים באשר למינויו של המבקש כמנהל העיזבון. ברם, הסכסוך נמשך לאורך זמן רב – למעלה משלש שנים – ותקופה כזו ארוכה אינה סבירה, ואין לראות בה הצדקה לעיכוב חלוקת כספי העיזבון לרעתם של מקבלי המנות בלבד. ניתן היה לסיים את הסכסוך מוקדם יותר, והעובדה שלא אצה להם הדרך ליורשים השיוריים לסיים אותו לא תוזקף כולה לחובתם של המקבלי המנות. מאידך גיסא, תנודות השער מיום פטירת המנוח ועד לחלוקה הראשונה ביום 2.7.07 – 4.441 מול 4.237 – אינן כה משמעותיות יחסית, בעוד שנפילת השער ממועד הנ"ל ועד לחלוקה השנייה ליורשי ק’ ז"ל – מ-4.237 ל-3.712 – משמעותית ביותר, ובפרט בהתחשב בסכום המנה, 150,000$.
4. בנסיבות העניין, נראה לי סביר לקבוע ששער היציג שיחול על כל המנות יהיה השער שהיה קיים בעת החלוקה הראשונה, קרי, 4.237 ש"ח לדולר.
חלוקת נטל שכר הטרחה בין הזוכים במנה ובין הזוכים בחלקים שיוריים
1. הנחת המוצא היא שהמוריש מעוניין שהזוכים במנות יזכו במנות "נטו" ובשלמות, ולא יחויבו לשלם את חובות העיזבון מתוך המנות; וחובות אלו יפלו במלואם על נכסי העיזבון הכלליים.
2. אולם, לבית המשפט שיקול דעת והוא רשאי, בנסיבות העניין, לקבוע שהמוריש לא היה מעוניין לפטור את מקבלי המנות מתשלום חובות העיזבון. ברם, זכות זו להפעיל שיקול דעת, תיעשה במשורה ורק במקרים בהם קיימות ראיות מוצקות לגבי כוונת המוריש.
3. במקרה דנן, המנוח התייחס לכך בצוואתו באופן מפורש. תשלום מלוא החובות, הוצאות העיזבון וניהולו וחלוקת המנות לזוכים, קודמים לזכיית המשיבים ביתרת עיזבונו של המנוח, ממנו ישולמו מלוא תשלומים אלה.
קביעת שיעור שכר טרחת מנהל העיזבון
1. במקרה דנן, ניכר כי פעולות המבקש כמנהל עיזבון לא חרגו מהרגיל ומנהל העיזבון לא ביקש כל תוספת מיוחדת. ועל כן שכר הטרחה שייפסק לא יעלה בכל מקרה על 3% משווי העיזבון.
2. אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההיפך הוא הנכון:ב סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצעה, היינו % 1/2 1 - 2%. שכר טרחה גבוהה של 3% אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת. אי לכך, שכר טרחתו של מנהל העיזבון יעמוד על שיעור של 2% מכלל העיזבון פרט לערך הבית, אשר לא ייכלל בחישוב.
לסיכום,
שער היציג שיחול על כל המנות יהיה השער שהיה קיים בעת החלוקה הראשונה. בנוסף,תשלום מלוא החובות, הוצאות העיזבון וניהולו וחלוקת המנות לזוכים, קודמים לזכיית המשיבים ביתרת עיזבונו של המנוח, ממנו ישולמו מלוא תשלומים אלה. שכר טרחתו של מנהל העיזבון יעמוד על 2% מכלל העיזבון.
