החוק קובע את הכללים לפיהם ניתן אישור לאימוץ ילדים, הוא מסדיר את הליכי האימוץ בישראל והליכי האימוץ של ילדים ממדינות זרות, ומגדיר את תנאי הכשירות של ההורים המאמצים והילדים המאומצים.
1. צו האימוץ ניתן לפי בקשת המאמץ, על ידי בית המשפט ומתחשב קודם כל בטובת הילדים המאומצים.
2. ניתן לאמץ ילדים עד גיל 18 בלבד.
3. האישור לאימוץ ניתן בדרך כלל לזוג הורים, אך כאשר בן הזוג הוא ההורה ביולוגי של הילד, או כאשר שני ההורים נפטרו וקרוב המשפחה המבקש לאמץ אינו נשוי, רשאי היחיד לקבל את אישור בית המשפט.
4. האדם המאמץ נדרש להיות מבוגר ב 18 שנים מגיל הילד המאומץ, אלא במקרה של בקשת אימוץ של ילד הבן זוג, אז להפרש הגילאים אין משמעות.
5. האימוץ מתאפשר רק אם המאמץ הוא בעל אותה הדת כמו של המאומץ, כלומר אדם יהודי לא יכול לאמץ ילד ערבי וכדומה.
6. ההורים המאמצים יעברו תקופת מבחן בת ששה חודשים לצורך בדיקת כשירות והתאמה.
7. בית המשפט יברר עם ילדים המועמדים לאימוץ מגילאי 9 ומעלה, אם הם מעוניינים בהורים שביקשו לאמץ אותם, אך בית המשפט רשאי להסתיר את עובדת האימוץ אם הילד אינו יודע שאלה אינם הוריו הביולוגיים, אם הילד מגלה סימנים שהוא מעוניין בהמשך הקשר ולטובתו עדיף לא לחשוף את דבר האימוץ.
8-9. ההורים הביולוגיים צריכים להביע את הסכמתם לאימוץ, על מנת להמשיך את התהליך, אך הם לא חייבים לדעת מי המאמצים. כל עוד לא ניתן הצו, רשאים ההורים הביולוגיים לחזור בהחלטתם.
11. במקרה בו נפטרו שני ההורים של הילד, בית המשפט יתחשב בדעתם של הסבים.
12. מסירת הילד נעשית באמצעות עובד סוציאלי, זאת לאחר שכל הצדדים נמצאו כשרים לאימוץ.
13. בית המשפט רשאי להכריז על ילד כבר אימוץ, ללא הסכמת הוריו הביולוגיים במקרים הבאים:
א. אם אין אפשרות לזהות את ההורה, או לברר את דעתו.
ב. במקרה של הורה ביולוגי שלא התחתן עם האמא ולא הכיר בילד.
ג. אם ההורה נפטר או הוכרז פסול דין.
ד. ההורה הפקיר את הילד ולא יצר איתו קשר במשך ששה חודשים רצופים.
ה. במשך ששה חודשים ההורה לא מילא את חובותיו של הילד.
ו. ילד בגיל שש ומטה היה מחוץ לביתו בתקופה של ששה חודשים וההורה סירב לקבל אותו לביתו, ללא סיבה מוצדקת.
ז. הורה שאינו מסוגל לטפל בילדיו בעקבות מצב פיזי או נפשי, שאינו בר שינוי.
ח. הסירוב לאימוץ נעשה ממטרה לא חוקית או בלתי מוסרית.
14. הילד לא יוכרז כבר אימוץ לפני שנשמעה דעת האפוטרופוס שלו או האפוטרופוס של הוריו.
15. במידה ולא קיים אפוטרופוס, העובד הסוציאלי יחליף את תפקידו של האפוטרופוס והוא יהיה ממונה על זכויותיו וחובותיו של הילד, עד שהאימוץ יבוצע.
16. האימוץ מקנה למאמצים את אותם הזכויות, החובות והסמכויות המתקיימים בין הורים לילדים.
17-20. האימוץ מתחיל מיום מתן צו האימוץ, בית המשפט רשאי לאשר צו ביניים לתקופה שלא תעלה על שנתיים, ורשאי לבטל את צו האימוץ, לנוכח נסיבות משתנות ובהתאם לטובת המאומץ.
21. הדיון על האימוץ יתקיים לרוב בדלתיים סגורות, אך תתאפשר נוכחותם של אנשים מסוימים. בעת דיון עם המאומץ, רשאי בית המשפט לא להרשות למאמצים להיות נוכחים.
28-29 חוק האימוץ פונה אל תושבי ישראל, כאשר האימוץ הוא של ילד ממדינה זרה, הוא יבוצע על פי כללי חוק זה ובהתאם לאמנת האג. תהלכי אימוץ ילד ממדינת חוץ יערכו באמצעות עמותה מוכרת תוך הבטחת טובת הילד ושמירת זכויותיו. הבקשה תוגש לעמותה והיא תכריע אם המבקשים כשרים לאימוץ, במידה והתקבלו כל האישורים וחוות הדעת, העמותה תבקש את אישור כניסת הילד לארץ ממשרד הפנים.
34. אדם המגלה או מפרסם את שמם של ההורים המאמצים או הילדים המאומצים צפוי לששה חודשי מאסר, אלא אם הגילוי נעשה בהסכמה ולטובת הילד.
