בית המשפט לענייני משפחה נדרש לבחון מי יישא בעלותה של בדיקת סיווג רקמות אשר נועדה לצורך קביעת אבהות. מדובר בתובע שהינו חסר מעמד בישראל, זאת בניגוד לאם ולקטין אשר הינם אזרחי ישראל. השופטים קבעו כי מדובר בבדיקה אשר הינה בעלת השלכות לגבי מעמדם של בני הזוג, ולא רק מעמדו של הקטין לגבי זהות אביו הביולוגי.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד לביצוע בדיקת הצהרה כי הגבר הינו אביו של הקטין על סמך הצהרתו וקבע כי יש לערוך בדיקת סיווג רקמות. כמו כן, היועמ"ש הוסיף כי בני הזוג הם אלו אשר אמורים לשאת בעלותה של בדיקה זו. המבקשים טענו כי הם מסכימים לערוך את הבדיקה אך על מדינת ישראל לממנה.
קראו עוד בתחום:
- פקיד מרשם האוכלוסין לא הכיר בתביעת אבהות על סמך פסק דין בבית דין שרעי
- גבר אשר לא הוכיח אבהות תובע השבת קטין חטוף לצ'כיה
- חשש ל"ממזרות" בדין השרעי, האם תיערך בדיקת האבהות?
- האם יש לערוך בדיקת אבהות לקטינה שנולדה כתוצאה מהפריה חוץ גופית?
בית המשפט הורה על ביצוע בדיקת סיווג הרקמות, זאת על בסיס בקשתו של היועמ"ש והסכמתם של בני הזוג. כמו כן, השופט, אסף זגורי, ציין כי החוק איננו קובע מי אמור לשאת בעלויות בדיקה זו. עם זאת, במקרה דנא נקבע כי אין כל ספק שיש להטיל את נטל התשלום על הבדיקה על כתפיהם של בני הזוג. התובעים הגישו תביעה אשר מטרתה הינה קביעת אהבות התובע על הקטין. אי לכך, נטל הראיה מונח על כתפיהם מכוח החוק – המוציא מחברו עליו הראיה. כמו כן, במקרה דנן מדובר באדם אשר הינו חסר מעמד בישראל ועל כן ההכרה בו בתור אביו של הקטין יכולה לשנות את מעמדו.
אי לכך, ההלכה אשר נפסקה בסיכום הדברים היא שכאשר קיימת הסכמה על ביצוע בדיקה גנטית, ולא ניתן לקבוע אבהות על בסיס ראיות ו\או הצהרה מטעם אחד הצדדים, יש להורות על ביצוע הבדיקה במימון התובעים. כמו כן, בני הזוג במקרה דנן לא השכילו להוכיח בפני בית המשפט כי מצבם הכלכלי הינו כה קשה עד שאין ביכולתם לעמוד בהוצאה הכלכלית של מימון הבדיקה.
