תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה סבבה סביב מחלוקת לגבי תשלום שכר טרחה של עורך דין כנגד מרשתו לשעבר, אותה ייצג באופן חלקי במסגרת תביעה לגירושין שהגישה האחרונה כנגד בעלה. עורך הדין טען כי בהתאם להסכם התחייבה הנתבעת לשלם לו שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 דולר בתוספת מע"מ עליו, כאשר בפועל שילמה לו רק סכום של 2,000 שקלים בלבד.
האישה טענה טענות שונות כנגד טיפולו של עורך הדין בעניינה. במיוחד הלינה האחרונה לגבי סירובו של עורך הדין לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית דמי מזונות זמניים אשר נקבעו בהתאם להחלטת בית המשפט.
קראו עוד בתחום:
בנוסף, טענה האישה, שלבקשת עורך הדין, ולאחר שפנתה אליו היא ואחרים מטעמה בבקשה כי יטפל בעניינה ביתר תקיפות כלפי בן זוגה, ביקש הוא ממנה להגיע אליו על מנת לקחת את התיק אליה. בהתאם לכך היא אכן פנתה לתובע ולקחה לידיה את התיק. כמו כן, לטענת הנתבעת, היא שילמה לתובע סך של 2,180 ₪, ולא סך של 2,000 ₪ כטענתו.
האם עורך הדין נטל חלק בתביעת הגירושין הלכה למעשה?
בדיון אשר התקיים בתביעה העידו התובע, הנתבעת וכן הבת שלה וחברתה אשר ליוו אותה בחלק מהקשר שהיה לה עם התובע. השופט קבע כי גרסת האישה, לפיה עורך הדין ביקש ממנה לסור אליו לקחת את התיק לידיה, הייתה אמינה. בנסיבות העניין, נותרה השאלה - האם התובע זכאי לתשלום שכר טרחת עו"ד וזאת בהתחשב בעבודה החלקית אשר ביצע עבור הנתבעת.
בין הצדדים לא הייתה מחלוקת שהתובע לא טיפל כלל וכלל בתביעת הגירושין של הנתבעת אף כי בהתאם להסכם שכר הטרחה היה עליו לעשות כן.
קראו עוד בתחום:
- בית המשפט קבע כי אבי הכלה יפצה את אבי החתן בגין ביטול החתונה
- האם הילדים יקבלו מהאב את חלקם על פי הסכם הגירושין שנחתם לפני 20 שנה?
- תביעת הגירושין לא כנה - הגבר יפצה בהוצאות בית משפט
עורך הדין טען כי תביעת הגירושין הייתה צריכה להיות מוגשת רק לאחר שהמחלוקת לעניין חלוקת הרכוש ודמי המזונות באה על פתרונה בין הנתבעת לבין בן זוגה, אך טענה זו נדחתה על ידי השופט שכן ניתן היה לפעול במקביל בשלושת העניינים גם יחד.
עורך הדין לא עיכב את המסמכים בקבלת שכר טרחה
שני הצדדים אמנם אישרו כי התקיימו ביניהם פגישות שונות, אך בית המשפט קיבל את טענותיה של הנתבעת כי הפגישות נערכו ביוזמתה עקב אי שביעות רצונה מהתנהלותו של התובע. בית המשפט הוסיף וקבע כי התובע מסר לידי הנתבעת את כל חומר התיק שהיו ברשותו ולא מצא לנכון לעכב אותו תחת ידיו להבטחת תשלום שכר טרחה.
תשובתו של התובע, כאילו באותה עת הוא לא חשב לעשות כן, לא שכנעה את בית המשפט כלל וכלל וזאת לאור העובדה שמדובר בעורך דין אשר הוראות הדין אינן זרות לו.
לסיכום, העובדה כי התובע לא עיכב תחת ידיו את המסמכים שהיו ברשותו בקשר עם ענייני הנתבעת עמדה לו לרועץ. לאור כל האמור לעיל קבע השופט כי אין לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סכום נוסף כלשהו מעבר לסכומים אשר שולמו לו בעבר ובהתאם לכך נדחתה התביעה.