החלטה בעניין גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה
עובדות המקרה
עניינה של החלטה זו היא גובה האגרה בתביעות נזיקין בענייני משפחה (שאינן תביעות לנזקי גוף) ההולכות ומתרבות. ההחלטה ניתנת בבקשה למחיקת התביעה על הסף מחמת תשלום אגרה בחסר. המשיבים 3-1 ,אישה ושני ילדיה הקטינים, הגישו כנגד הנתבע – בעלה של המשיבה 3 ואבי הקטינים ,המשיבים 1 ו- 2 ,תביעה שסווגה על ידם בכותרת התביעה כתביעה נזיקית. לטענת המבקשים, מדובר בתביעה לסכום כסף קצוב וכיוון שכך טעונה תשלום אגרה כמפורט בסע’ 1 לתוספת הראשונה לתקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), לפיו יש לשלם בגינה אגרה בגובה 1% מן הסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך דהיינו, סך של 31,400 ₪ בתוספת אגרת פרוטוקול .לטענתם, מאחר ששולמה אגרה בחסר בסך 482 ₪ בלבד כאמור לעיל, אזי דין התביעה להימחק על הסף כמצוות תקנה 100 (4) לתקנות סדר הדין האזרחי, ולחילופין יש להורות לתובעת לשלם את האגרה המלאה בפרק הזמן שייקבע על ידי ביהמ"ש.
בגדר איזה מן הסעיפים המנויים בתוספת הראשונה לתקנות האגרה נופלת תביעה זו וכיצד יש לסווגה?
1. לפי תקנה 9 (9) לתקנות סדר הדין האזרחי, על כתב תביעה לפרש את שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו. כמו כן מורה תקנה 16 לתקסד"א כדלקמן: "(א) היתה התביעה לסכום כסף, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע במדוייק. (ב) היתה התביעה לסכום שיגיע לתובע לאחר בירור חשבונות שלא נתיישבו בינו לבין הנתבע, יפורש בכתב התביעה הסכום הנתבע לפי המשוער. (ג) הוגש לבית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי גוף, או תביעה לשיפוי או לפיצוי על תשלומי פנסיה, תגמולים וכל הוצאה אחרת ששולמו או שישולמו בשל נזקי גוף, אין חובה, על אף האמור בתקנות משנה (א) , לפרש בכתב התביעה את הסכום הנתבע בעד נזק כללי, ותקנה 9(9) לא תחול עליו."
2. בס’ 68 לכתב התביעה ננקבו במפורש הסכומים הנתבעים לפי ראשי הנזק השונים גם אם הדבר נעשה באופן חילופי. הסעד שנתבקש כאמור בשורה הראשונה לכתב התביעה הוא "פיצוי כספי" והאמירה בהמשך "בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט ולחילופין כמפורט בסיפא לתביעה זו" היא אמירה שאין בה כלום, שכן בין כך ובין כך כל סעד כספי שנפסק, בסופו של יום, נתון לשיקול דעתו של ביהמ"ש.
3. אם יצלח אופן הניסוח בו נקטו המשיבים יוכל כל תובע, על ידי תשלום אגרה מינימאלית שלא על-פי גובה הסכום הנתבע, לדרוש סכומי עתק מוגזמים ומופרזים ולהעמיס נטל כבד על המערכת ועל הצד שכנגד ללא עלות נוספת כלשהי.
4. מאחר ששיעור האגרה אינו נגזר בהכרח מהיקף השירות הניתן לתובע ע"י מערכת בתי המשפט, בחר מחוקק המשנה במספר אמות מידה להגדרת שיעור האגרה, אחת מהן הנוגעת לענייננו – היא הבנויה על היקף הסעד כבסיס לקביעת שיעור האגרה... אין ספק כי בבוחרו באמת מידה זו , ביקש המחוקק בין היתר, לתחום את היקפו של הסעד הנדרש בתביעות לסכומים סבירים ונכונים ולתת "תמריץ שלילי" לאלו המבקשים להפריז בהיקף תביעותיהם ע"י תשלום אגרה גבוהה יותר.
5. דווקא מקרה זה שלפנינו בו נתבע סכום של כ- 3 מיליון שקלים מלמד מה קלה יכולה להיות הלחיצה על העט , כאשר האגרה אינה תלויה בסכום התביעה.
לסיכום
יש לסווג את התובענה כתביעה לסכום כסף קצוב הנופלת בגדר סע’ 1 לתוספת הראשונה, לפיו על המשיבים לשאת באגרה בשיעור 1% מן הסכום הנתבע כערכו בעת פתיחת ההליך. למשיבים ניתנת בזאת אורכה של 10 ימים מהיום לתשלום הפרשי האגרה, שאם לא כן תמחק התביעה.
