פקיד הרישום איננו רשאי לסרב על רישום נישואין שנערכו בין אזרח ישראלי לאזרח זר השוהה בארץ, וזאת גם אם רישום הנישואין נעשה בחו"ל על ידי מיופיי כוח של הצדדים בהעדרם. כך נקבע אמש בפסק דינו של בג"צ בעקבות עתירה שהונחה לפתחו. עם זאת, בפסק הדין הובהר כי פסיקה זו איננה נוגעת לתוקפם של הנישואין אלא לרישומם במישור המנהלי.
בני הזוג גמרו אומר להינשא זה לזה וביצעו בין השאר את הפעולות הבאות – חתמו בישראל על יפויי כוח נוטריוני בפני עורך דין (אשר נערך לפי כל הדרישות בהתאם לחוק באל סלבדור), העבירו את המסמכים הרלבנטיים לעורך הדין, וזה העביר את המסמכים לאל סלבדור ובחר שני מיופיי כוח בעצמו (תושבים ואזרחים במדינה הדרום אמריקנית).
מיופיי הכוח ייצגו בטקס הנישואין את בני הזוג והצהירו במהלכו כי הללו מעוניינים לבוא בברית הנישואין ולשנות את שם משפחתם. כמו כן, מיופיי הכוח התחייבו, בשם בני הזוג, להסדר הרכושי הכרוך בחיי נישואין. יודגש כי מיופיי הכוח לא פגשו ו\או שוחחו עם בני הזוג מעולם.
קראו עוד בתחום:
- מזונות משקמים לאישה לאחר גירושין של כהן וגרושה
- חסרי דת יוכלו להינשא להירשם ברשם הזוגיות
- האם בית הדין הינו בר סמכות לדון בתביעת גירושין לאחר נישואים אזרחיים
- רואה חשבון בתור מומחה מטעם בית המשפט במסגרת תביעת רכוש
תעודת הנישואין הגיעה לישראל ובני הזוג תרגמוה לעברית. לאחר תרגום התעודה, פנו העותרים לפקיד הרישום וזאת על מנת לרשום נישואיהם בישראל. בקשותיהם סורבו וזאת משום שהתעודות "אינן קבילות". בני הזוג עתרו, בעקבות כך, לבג"צ.
השופטת פרוקצי'ה: הסירוב נעשה שלא כדין
שר הפנים החליט, בעקבות העתירה, כי נישואין אשר נערכו באל סלבדור יירשמו בישראל. לאחר זמן מה חזר בו שר הפנים, בעקבות תשובותיהם של גורמים רשמיים באל-סלבדור, וקבע כי אין להכיר בנישואין וזאת בשל חשש מפני זיופים ועבירות על החוק.
במהלך הדיון בעתירה בבג"צ הונחה לפני השופטים חוות דעתו של שופט בית המשפט העליון באל-סלבדור. בחוות הדעת קבע השופט הדרום אמריקני כי הנישואין אינם תקפים. עם זאת, חוות דעת הגורסת אחרת, אשר נערכה מטעם הפרלמנט של אל-סלבדור, הוצגה אף היא בפני בג"צ. לפי חוות דעת זו, הנישואים חוקיים ובעלי תוקף.
השופטת (בדימוס) איליה פרוקצ'יה קבעה כי אין לאשר את סירובו של פקיד הרישום לרשום את הנישואין בישראל. בפסק הדין נקבע כי על מנת לרשום נישואין בישראל יש להציג הודעה מטעם בני הזוג בצירוף תעודה ציבורית העונה לדרישות החוק. לפקיד הרישום, נקבע, אין כל סמכות לבחון את תקפות הנישואין וזאת כל אימת שלא עולה מתוך הדברים אי נוכנות בולטת לעין או חשש של ממש למעשה תרמית ו\או כזב.
פקיד הרישום במקרה דנן לא הוכיח, ולו לכאורה, כי ההודעות והתעודות אשר הוצגו בפניו בכזב מקורם. כמו כן, בני הזוג שלפניי, קבעה השופטת, לא רק שלא כפרו ברצונם להתחתן אלא ביקשו לרשום את הנישואין כחוק.
