החלטה בבקשת לשכת הסעד להכרזת קטין כקטין נזקק

בקשת פקידת הסעד מיום 22/02/09 להכרזת הקטין ש’ כקטין נזקק וזאת על פי הוראות ס’ 2 (2) ו- 2 (6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), שאוחדה ע"פ הסכמת הצדדים עם בקשה של האב להעביר את משמורת הקטין מידי האם לידיו. ההורים פלוני ופלונית מוכרים לאגף הרווחה מזה שנים רבות. לקטין אח נוסף. בני הזוג נמצאים בהליכי גירושין פעיל מזה כ- 3 שנים תוך שהם מתגוררים בנפרד. הם מוכרים גם בביטוח הלאומי כנכים ומקבלים קיצבת נכות וכן הם מוכרים בתחנה לבריאות הנפש. 

האם יש להכריז על הקטין כקטין נזקק?

1. על פי הנטען בס’ 7 לבקשה ההורים נמצאים בסכסוך קשה, בו מעורב הקטין, באופן אינטנסיבי , כאשר הוא מצוי בקונפליקט נאמנות קשה בין הוריו. הבקשה נתמכה בתסקיר מפורט של פקידת הסעד לחוק נוער. על פי התסקיר פקידת הסעד נפגשה עם גורמים שונים המטפלים במשפחה, נתקיימו מספר ועדות החלטה בעניינו ובהמשך נערך לש’ איבחון פסיכולוגי להערכת מצבו הרגשי.

2. ע"פ האיבחון הפסיכולוגי שנעשה נמצא, כי "ש’ נמצא, למעשה, בקונפליקט אמון קשה בו כל אחד מהוריו דורש ממנו נאמנות מוחלטת וניכור לשני. ישנה חוויה דומיננטית של מלכוד פנימי, של בחירה כפויה באחד מהם. ש’ חווה עצמו חי בתוך מציאות של קרב והעלה משאלה למנוחה ולרגישה. אולם, הוא חש גם חסר-אונים מול חוויה זו בשל ההבנה כי הקרב אינו איתו, אינו תלוי בו וכי אין ביכולתו להפסיקו או לקחת בו חלק שישנה משהו לטובה. הגורמים שהוזכרו כגון מיעוט משאבים במצבים בהם הוא חש חסר-אונים, מיואש, כועס, עצוב וכד’ הוא אינו מצליח לתפקד, חש בודד ומגיב בתוקפנות לא מווסתת נפשיים, עם סביבה לא יציבה בצורה קיצונית. כמו- כן , ברור כי הוא נמצא בסיכון לפגיעה בתפקוד ובהתפתחות הרגשית, ההתנהגותית והחברתית.

3. בעקבות הקביעות הנ"ל המליצה הפסיכולוגית על הוצאת הקטין למסגרת חינוכית טיפולית חוץ ביתית בה יוכל ש’ להתפתח ולהיות מנוטרל ככל האפשר מהסכסוך ההורי המתמשך והקשה. עדיפה מסגרת קטנה ככל האפשר כדוגמת משפחתון, אשר יאפשר קשר בריא ומובנה עם הוריו וגם יתן מענה לצרכיו הרגשיים והתפתחותיים.אף פקידת הסעד סוברת כי התוכנית המתאימה יותר עבור ש’ היא הוצאתו למשפחתון בקרבת בית שמש באופן מידי . לפי עמדה זו יוכל ש’ בדרך הנ"ל למצוא עצמו במקום נייטרלי ובו אורח חיים קבוע עם גבולות ברורים ודמויות בוגרות מכילות. הוריו יוכלו להגיע לבקר אותו במשפחתון וכן יצא לחופשות הביתה. באופן זה יוכל ש’ לקבל תמיכה רגשית והזדמנות לממש את יכולתיו ולבטא את כישוריו החיוביים.

4. האם שהיתה נוכחת היום בדיון כשהיא מיוצגת מסכימה לבקשה להכרזת הקטין כנזקק ולהשמתו במשפחתון , אך מסרבת בכל תוקף כי המשמורת תועבר לאב במקרה שהבקשה להכרזת הקטין כקטין נזקק לא תתקבל. האב מתנגד לבקשה ומבקש לקבל את משמורת הקטין לידיו וסבור כי הוא יכול לטפל בו בהצלחה כפי שטיפל בו לגרסתו בעבר.

5. לאחר עיון בכתבי הטענות שהיו, ושמיעת את הצדדים והגורמים המקצועיים מקובלים על ביהמ"ש טענות המבקשת ונימוקיה, וכי מתקיימים בעניין הקטין תנאי סעיף 2 (2) וסעיף 2 (6) להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה ). לאור האמור יש להיעתר לבקשה ומכריז על הקטין ש’ כקטין נזקק בהתאם להוראות סעיף 2 (2) וסעיף 2 (6) לחוק הנוער (טיפול והשגחה ).

6. דרכי הטיפול בקטין יהיו על פי המפורט בסעיף 3 (4) לחוק הנוער הנ"ל . ש’ ישולב כמוצע במסגרת חוץ ביתית של המשפחתון כמוצע על ידי פקידת הסעד. ההורים והקטין ישתפו פעולה עם פקידת הסעד או הבא מטעמה. הוצאות השהות במסגרת החוץ ביתית יחולו על חשבון רשות הסעד. סיוע משטרת ישראל יהיה בכל מקום ובכל עת שידרש. תוקף החלטה זו היא לתקופה של שנה מהיום. במהלך תקופה זו מומלץ לאב שאין מחלוקת שהוא אב אוהב לפעול לשיפור הקשר עם הקטין. פקידת הסעד מתבקשת להגיש תסקיר משלים בתוך 3 חודשים מהיום לגבי השתלבותו של הקטין במסגרת המשפחתון הקשר עם האב והצורך בהמשך ההכרזה.

7. מאחר שהקטין הוכרז כקטין נזקק משמעות ההחלטה שבנסיבות הקיימות לא ניתן להיענות לבקשה להעברת המשמורת לאב ולפיכך דינה להימחק. האב יוכל להגיש תובענה חדשה ברגע שיוחלט לסיים את תקופת הנזקקות ו/או כשיווצרו נסיבות חדשות מתאימות שיש בהם עילה לביטול ההכרזה.

לסיכום,

לאחר עיון בכתבי הטענות שהיו, ושמיעת את הצדדים והגורמים המקצועיים מקובלים על ביהמ"ש טענות המבקשת ונימוקיה, וכי מתקיימים בעניין הקטין תנאי סעיף 2 (2) וסעיף 2 (6) להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה ). יש להיעתר לבקשה ולהכריז על הקטין כקטין נזקק.