החלטה בדבר פסילת קלטת וידאו כראיה
עובדות המקרה
בקשה לביטול צו הגנה. הבקשה המקורית הוגשה על ידי המבקשת בד בבד הוגשה בקשה דומה על ידי המשיב. בהחלטה בעניין לא נעתר ביהמ"ש לבקשה להרחיק את הבעל מהבית וכמו כן לא הורחקה האישה מהבית. במסגרת ההחלטה היה ניסיון לקבוע משטר לדו-קיום במטרה שהצדדים יתקדמו להסדר כולל. היום האישה מלינה על התנאים שהם מסורבלים ולא ניתן לחיות איתם. הבעל טוען שיש להשאיר את התנאים על כנן. כל צד מנצל את התנאים וההגבלות כדי להשיג יתרון על זולתו, לדוגמא התקנת מצלמה נסתרת על ידי הבעל, ניסיונות האם להרחיב את תנאי השימוש במכשירי הבית וכו’.
האם יש לפסול את קלטת הוידאו כראיה?
1. חל משטר הפרדה בין בני הזוג אשר מקים זכות לפרטיות. דבר אשר בפני עצמו מצדיק פסילת הראיה . יש להזכיר כי סעיף 13 לחוק האזנת סתר קובע כלל פסילה מחמיר המונע קבלת כל ראיה שהתקבלה בניגוד להוראות החוק. לעומת זאת מותיר סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות שיקול דעת לבית המשפט לקבל ראיה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות "מטעמים שירשמו" או "אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
2. אף אם ניתן לטעון שאין לאישה אזור פרטיות בחלק המשותף בדירה בו היא יכולה לארח אורחים בביתה כן חלים כללי הפרטיות. לכן בהתאם לסעיף 2(3)לחוק הגנת הפרטיות, ולפיכך, הקלטת פסולה כראיה.
לסיכום,
נוכח נסיבות העניין חל איסור על הצדדים להתקין מצלמה ו/או מכשיר הקלטה אחר בתוך הבית במטרה להקליט את אחד מהצדדים.
