במקרים של סכסוכים בין בני משפחה, תלויה הכניסה אל הערכאה המשפטית בתשלום אגרה על בסיס תקנות בית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, המחוקק הכיר בכך כי פעמים רבות לא יכול התובע לעמוד בתשלום זה ועל כן קבעו התקנות חריגים לעניין.
תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), תשנ"ו-1995 קובעת כי בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה יכול לצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה. מסמכים אלו צריכים לתמוך בתצהיר המפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו (אם המבקש סמוך על שולחנם) ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.
במקרה אשר נידון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה, נבדקה זכאותה של חסויה בפטור מתשלום אגרה. החסויה טענה, באמצעות אפוטרופוס, כי כספה (אשר מקורו בקצבאות שונות) משמש עבורה לטיפולים סיעודיים. האם במקרה זה ניתן לפטור את התובעת מאגרת בית המשפט?
קראו עוד בתחום:
- ביטול צוואה עקב השפעה בלתי הוגנת
- סמכות אפוטורפוס בהליך גירושין
- מינוי דודים כאפוטרופוסים לילדים שהתייתמו מהוריהם
- בקשה למינוי אפוטרופוס זמני לגופה ולרכושה של חסויה
- בקשה לביטול מינוי של אפוטרופוס לבדיקת השפעה בלתי הוגנת - נדחתה
הבקשה עסקה בפטור מאגרה במסגרת תביעה כספית בסך של כ-5 מיליון ש"ח, אשר הוגשה ע"י חסויה באמצעות האפוטרופוס שמונה לה. התביעה הוגשה כנגד בנה של החסויה וכלתה, ובמסגרתה נטען כי המשיבים הוציאו כספים תוך ניצול מצוקתה של החסויה ושל בעלה המנוח, עד אשר, כך נטען בתביעה, נותרה החסויה בחוסר כול.
בית המשפט קובע - יש להתייחס לעובדה שמדובר בחסויה
תגובת היועמ"ש טענה כי הבקשה לפטור הייתה חסרה ולא היו בה פרטים מהותיים. על כן, באם לא יושלמו פרטים נוספים, יש לדחות את בקשת הפטור. בית המשפט ציין כי היועץ המשפטי לממשלה לא התייחס במקרה דנן לעבודה כי מדובר בחסויה בת 86 ולא נדרש היועץ המשפטי בתגובתו לכך ששכר טרחת עורך הדין הותנה בתוצאות ההליך.
הרשמת במקרה דנן קבעה כי העובדה שהמבקשת הינה חסויה הינה בעלת משמעות רבה לצורך בחינת מצבה הכלכלי של המבקשת ו(אי) יכולתה לגייס כספים או הלוואות לתשלום האגרה. כמו כן, לאחר בחינת הבקשה ותגובות היועמ"ש שהוגשו בתיק – השופטת הייתה סבורה שיש צדק והכרח למתן פטור מאגרה כמבוקש.
"החסויה הינה בת 86 ועל פי הבקשה היא זקוקה להשגחה מתמדת של 24 שעות ביממה. הכנסותיה הינן מביטוח לאומי, גמלת סיעוד וממבטחים בסך כולל של של כ-13,000 ₪", השופטת הוסיפה, "גם על פי תגובת היועץ המשפטי לממשלה, הוצאותיה הן עבור מימון הטיפול הסיעודי וההוצאות הרפואיות. כמו כן, בחינת יתרות בחשבונות הבנק מראה כי בחשבון הכולל למבקשת יש יתרה שלילית. גם בחשבון הבנק אצל האפוטרופוס שלה אין יתרות המאפשרות את תשלום האגרה. לחסויה אין חסכונות או פיקדונות נוספים".
השופטת ציינה, למעלה מן הצורך, כי יכולתה של החסויה לגייס כספים מצדדים שלישיים (או באמצעות לקיחת הלוואות והתחייבויות לתשלום אגרה), הינה, מטבע הדברים, בלתי אפשרית.
