ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בתיק מזונות
עובדות המקרה
ערעור אשר הוגש על ידי הבעל על החלטת ראש ההוצל"פ, בקשר עם ביצועה של ההחלטה למזונות אשר ניתנה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. תיק המזונות, כמו גם כל תיקי המשפחה של הצדדים, הועברו בעבר לדיון לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, ונידונו שם, עקב כך שהצדדים התגוררו בק. טבעון. השאלה היא באשר לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה בקריות, בנסיבות אלה, לדון בתובענה חדשה, כאשר בית משפט לענייני משפחה אחר דן בתיקי המשפחה של הצדדים והכריע בהם בעבר, וזאת נוכח לשונו של סעיף 6(ד) לחוק בית משפט לענייני משפחה.
האם יש לקבל את הערעור?
1. ערעור על החלטת ההוצל"פ מסווג כ"תובענה" מתובענות ביהמ"ש לענייני משפחה.
2. לכאורה, קיימת סתירה בין תקנה ב(1) לתקנות ההוצל"פ, הקובעת כי "ערעור על החלטה או צו של ראש ההוצאה לפועל לגבי ביצוע פסק דין בעניני משפחה .. יוגש לבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו נמצאת לשכת ההוצאה לפועל שבה ניתנה ההחלטה" לבין סעיף 6ד לחוק בית המשפט לענייני משפחה הקובע לפי העיקרון המכונן של חוק זה: "תובענה חדשה בענייני משפחה תוגש על ידי בעלי הדין לאותו בית משפט לענייני משפחה שדן בתובענה קודמת בעניינם, אלא אם כן הורה נשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לענייני משפחה, אחרת".
3. כל עוד לא הוסדרה הסתירה לכאורה בין שתי ההוראות הנ"ל יש מקום ליישב את הסתירה באופן שלבית משפט לענייני משפחה, בפניו מוגש הערעור, יהא שיקול דעת, באם מן הראוי במקרה הקונקרטי, כי הערעור ידון על ידי המותב אשר נתן את פסה"ד המקורי או שמא, מן הראוי שידון הערעור דווקא על ידי בית המשפט אשר בתחום שיפוטו מצויה לשכת ההוצאה לפועל, אליה בחר הזוכה לפנות.
4. ביהמ"ש העליון בפסיקה מאוחרת קבע כי תקנה 120(ב1) לתקנות ההוצל"פ, היא בבחינת דין ספציפי וייחודי, הגובר אף על סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה. שכן, ערעור על ראש ההוצל"פ, אינו תובענה עצמאית נוספת בין הצדדים, אלא ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ, הבאה אך ליישם את פסק הדין שניתן והכריע במחלוקת בין הצדדים.
5. יחד עם זאת, תוצאות החלטה זו עלולות להביא קשיים, במיוחד כאשר מטבע הדברים עלולות לעלות במהלך הדיון בערעור טענות, והכרות עם הצדדים תהיה חשובה, אולי הכרחית, להבין את הטענות ולייחס להן את המשקל הראוי. המקרה דנן, בו נגרע מהשופט הדן בערעור על ראש ההוצל"פ מידע חיוני אודות הסכסוך המשפחתי בין הצדדים וההיסטוריה של ההליכים, ממחיש את הבעייתיות.
6. במקרה דנן, המותב אשר ניהל את ההליכים הקודמים בין הצדדים בבית משפט לענייני ואשר נתן את ההחלטה, נשוא הערעור, בתיק המזונות, הוחלף. בנסיבות אלה, אין משקל משמעותי להעברת התיק לערכאה המקורית, שכן ממילא שופט אחר יידרש להתחקות אחר כוונת המותב המקורי וללמוד את התיק בכללותו, בדומה למותב זה.
לסיכום,
במסגרת מכלול השיקולים והנסיבות, יש להותיר את התיק לדיון בפני מותב זה.