הסמכות העניינית בתביעה לקביעת גיל של אדם שנפטר
עובדות המקרה
המבקשים הם ילדיה ויורשיה של המנוחה. המנוחה עלתה ארצה מפולין בסוף שנות ה- 30 ונפטרה ביום 6.12.00. תאריך הולדתה, כפי שהוא רשום בתעודת הזהות שלה, בתעודת הפטירה ובמסמכים מזהים נוספים הינו: 25 לדצמבר 1913. המנוחה היתה בעלים של בנין בפולין, הרשום על שמה. עם פטירתה, פנו המבקשים לשלטונות פולין כדי להעביר את רישום הזכויות על הנכס על שמם, והתבקשו להמציא את תעודת הפטירה של המנוחה.
משהומצאה תעודת הפטירה, גילו שלטונות פולין כי תאריך הלידה של המנוחה כפי שהוא רשום בתעודת הפטירה, אינו תואם לתאריך הלידה הרשום בתעודת הלידה של המנוחה שהיה מצוי בידיהם, שהוא: 25 לדצמבר 1912.משום כך, מסרבים שלטונות פולין להעביר את הזכויות על הנכס על שמם של המבקשים.
למי הסמכות הענינית לדון בתביעה לקביעת גילו (תאריך הולדתו) של אדם שנפטר?
1. פסק דין הצהרתי לקביעת גילו של אדם ניתן בהתאם לחוק קביעת גיל. תובענה לפי חוק קביעת גיל מוגדרת בחוק בית המשפט לעניני משפחה, כ"עניני משפחה" (סעיף 1(6)(ד)), שהסמכות לדון בהם נתונה על פי סעיף 3(א) לאותו חוק לבית המשפט לעניני משפחה. בהתאם לכך תוקן גם סעיף 1 לחוק קביעת גיל, באופן שצוין בו, כי "הסמכות ליתן פסק דין הצהרתי בבקשה לקביעת גילו של אדם, תהיה בידי בית המשפט לעניני משפחה".
2. הבקשה לקביעת גילו של אדם יכולה להיות מוגשת על ידי אחר, ואף לאחר מותו של אותו אדם.
3. בית משפט השלום אינו מוסמך לדון בתביעה לקביעת או לתיקון גיל, כאשר תביעה כזו עומדת בפני עצמה, ואינה נגררת וטפלה לתביעתו העיקרית של המעונין בסעד זה כנגד הגוף, שבקשר אליו מתבקש אותו סעד. אכן, סמכויותיו של בית משפט השלום תחומות ומוגבלות במסגרת שהתקין לו המחוקק, אם בחוק בתי המשפט ואם בחוקים אחרים. בית משפט השלום אינו יכול להקנות לעצמו סמכות שלא ניתנה לו ואם לא נמצא מענה בחוק הרלבנטי בשאלת הסמכות הענינית, הרי שזו נתונה לבית המשפט המחוזי בהתאם לסמכותו השיורית, כאמור לעיל.
4. בענין הנדון נמצא מענה ברור וחד משמעי בחוק הרלבנטי, הוא החוק לקביעת גיל.
5. כאשר בית המשפט נדרש לדון בבקשה לקביעת/תיקון גיל מתוקף סמכותו הנגררת במסגרת תביעה עיקרית אחרת המתנהלת בפניו, אזי קביעתו זו תקפה כלפי הצדדים שנדונו בפניו ולענין שנדון בפניו בלבד ולא כלפי כולי עלמא ולכל ענין, כפי שהיה נעשה אילו הבקשה היתה נדונה כתביעה עצמאית על פי חוק קביעת גיל ובהתאם לסעיף 5 לאותו חוק. אלא, שאבחנה זו איננה נובעת מכך שהבקשה לקביעת או תיקון הגיל הוגשה לאחר מותו של אדם, אלא משום שבקשה זו נדונה כסמכות נגררת לפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, הקובע מפורשות כי הכרעת בית המשפט הינה "לצורך אותו ענין".
האב נפטר לפני שירש את אימו, כיצד תחולק ירושתו?
| המנוח נפטר טרם התייצב בפני ועדה רפואית - האם יורשיו זכאים לגמלה? |
עזבה את בעלה חמש שנים לפני פטירתו - לא תהה זכאית לירושה
6. יחד עם זאת, אין כל מניעה, הן על פי לשונו של חוק קביעת גיל והן על פי תכליתו, להגביל הגשת תביעה - עיקרית ועצמאית – על פיו, כשזו מוגשת על ידי האדם, שלגביו מבוקשת הקביעה או מבוקש התיקון, בעצמו, וכשהיא מוגשת במהלך חייו בלבד, ולשלול את האפשרות להגשת תביעה כזו על ידי אדם אחר ולאחר מותו של האדם, לגביו מתבקשת הקביעה.
7. משהגענו למסקנה, כי תביעה על פי חוק קביעת גיל יכולה להיות מוגשת על ידי אדם אחר וגם לאחר מותו של האדם, לגביו מתבקשת הקביעה, הרי שבכך הוקנתה הסמכות הענינית לדון באותה תביעה לבית המשפט לעניני משפחה. העובדה, שהתובע שהגיש תביעה כזו, מעונין בתוצאה לצורך סכסוך אחר שבינו לבין גוף אחר, וכי קביעת בית המשפט עשויה להיות תקפה "לכל ענין", איננה יכולה להיות מחסום סף להגשתה של התביעה, אלא שיקול בין השיקולים שישקול בית המשפט בדונו בתביעה.
האם היורשים יקבלו את כספי ביטוח החיים של המנוח?
הכרעה בסכסוך בין ארבע אחיות לבין אחיהם באשר לעיזבון אמם המנוחה
קדימות של קביעת מוטבים בתוכנית ביטוח לעומת הוראת צוואה מאוחרת
8. במקרה דנן, אפילו רצה בית המשפט, לא יכל הוא לדון במחלוקת שבין המבקשים ובין שלטונות פולין בקשר להעברת הזכויות בנכס. משמע, אפילו סמכות אינצידנטלית לדון בבקשה לתיקון גילה של המנוחה, לא יכלה לקום כאן. אין מנוס, למרות אי הנוחות הנגרמת למבקשים מכך, מהעברת התביעה לבית המשפט לעניני משפחה. בהתאם לתקנה 346(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, בקשה לקביעת גילו של אדם תוגש לבית המשפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו מצוי מקום מגוריו של מי שמבקשים את קביעת גילו. על פי האמור בצוואתה של המנוחה שצורפה כנספח לתובענה, המנוחה התגוררה בחולון. שר על כן, יש להעביר התובענה לבית המשפט לעניני משפחה מחוז המרכז (ראשון לציון).
לסיכום,
העברת התביעות נשוא פסקי הדין הנזכרים לבית משפט השלום לא היתה צריכה להיעשות, מהטעם הפשוט שבית משפט השלום יכל לקנות את סמכותו הענינית לדון בבקשות לתיקון גיל רק כסמכות נגררת, כאשר הוא דן בתביעות העיקריות שבמסגרת סמכותו. בהתאם לסמכותו של ביהמ"ש זה לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט, יש להורות על העברת התובענה לבית המשפט לעניני משפחה מחוז מרכז (ראשון לציון).
